More Discussions for this daf
1. The Source for "Tosfos Rosh cites the example of the case of the Nazarite" 2. גמל האוחר בין הגמלים 3. דין ארבע מיתות לא בטלו
דיונים על הדף - סנהדרין לז

שמואל דוד בערקאוויץ שואל:

לכבוד מו"ר הרה"ג שליט"א אחדשה"ט

דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו מי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו מי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטין באין עליו מי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי

וברש"י ליסטין באין עליו - שדרכן להרגו בסייף וכן נמסר למלכות שמתיזין ראשו.

ק"ק בשלמא בסקילה שריפה וחנק הזכיר הגמרא שני אופנים שונים בדרך שימות אבל הריגה בסייף הוא דבר אחד בין אם נעשה ע"י מלך או ליסטים וצ"ע

עוד יש להעיר קצת מדוע שינה רש"י מלשון הגמרא ופירש ליסטים קודם נמסר למלכות.

שמואל דוד בערקאוויטש

הכולל משיב:

א) נראה שאצל סקילה מה שהגמ' הזכירה אינו שני אופנים שונים ממש כי הנפילה לארץ הוא מה שהורג בין אם נופל מן הגג בין אם חיה דורסתו ואצל הריגה המיתה ע"י ליסטין אינו דומה כ"כ למיתה ע"י מלכות כי זה פתאומי וזה ידוע מראש והסבל בכל אחד הוא מסתמא מאד שונה ועיקר כונת הגמ' נראה שהוא כדי שנדע שמי שמת מיתה משונה באופנים שציירה הגמ' שנבין שאולי הוא משום שחייב מיתת ב"ד, לכן הגמ' הביאה דברים מצויים.

ב) אולי רש"י הקדים לפרש ליסטין באין עליו כי זה לא כ"כ ידוע שדרכן להרוג בסייף משא"כ הא דמלכות מתיזין ראשו זה משנה מפורשת לקמן נב: כדרך שהמלכות עושה וא"כ יש להקדים לפרש החידוש וזה קצת כעין יבמות סוף ב: כיון דאתיא מדרשא חביבה ליה ופרש"י חביבא ליה לתנא ואקדמה ברישא ומשמע שהדרך להקדים את החידוש.

כל טוב

דוד בלום

הכולל מוסיף:

יש רק להוסיף שיש חילוק ממשי לבין מיתת מלכות למיתת ליסטין כי המלכות מתיזה את ראשו שזה בזיון טפי משא"כ אצל ליסטין, לכן י"ל שהגמ' הזכירה בנפרד שתי סוגי מיתות אלה

דוד בלום