עוד דיונים על הדף
1. הערות על תחילת המסכת 2. רש״י ד״ה בעיטה 3. אב ותולדה
4. הבער או אש 5. מחייב 6. השור והבור
דיונים על הדף - בבא קמא ב

אורי סונדהלם שאל:

בב"ק ב. אי', "מאי איכא בין אב לתולדה, נ"מ כו' ואילו עביד אב ותולדה דידי' לא מיחייב אלא חדא" ע"כ, וצ"ע דהא גם מי שעבר אב' תולדות דאב אחד אינו חייב אלא חטאת אחת, וע"כ דטעם הדבר הוא מפני שר"ע ס"ל דכל העושה הרבה מלאכות מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא אחת, עי' כריתות טז., וא"כ מה שחייב אחת ולא שתים אינו מפני שזו תולדה וזו אב, והדק"ל, מאי נ"מ בהא דקרי להאי אב ולהאי תולדה, הא אפילו שניהם תולדות (של אב אחד) אינו חייב אלא אחת, וא"כ האיך תי' הש"ס לקושייתם?

הכולל משיב:

א) כדבריך העיר בש"מ כאן ובהמשך הסוגיא בשם כמה ראשונים, ותירצו דע"כ לא הוקשה להש"ס אלא אמאי איכא תולדות בכלל ולא קרו לכולהו "אבות", כיון שאין שום נ"מ במה שיש ל"ט אבות מלאכות ולא יותר, וע"ז תירץ שפיר דלר"ע ודאי יש נ"מ במנין ל"ט אבות לענין מנין החטאות שמביא אם עבר אכולהו בהעלם אחד, דלעולם אינו מביא אלא ל"ט ולא יותר.

וכ"ת, אכתי תקשה, מ"ש דקרי לזו תולדה ולזו אב, נימא איפכא, כיון דאכתי לא ידענא דהך דהוה במשכן חשיבא קרי לי' אב?

תירצו שם או דאה"נ, הו"מ להקשות כן, ולמסקנה הכל ניחא (תוס' רבינו ישעי' בש"מ), או דלעולם ידענו דהך דבמשכן חשיבא קרי לי' אב, משום דפשיטא לן דילפינן למלאכות דשבת מהמשכן, אלא דס"ד דמפני זה לבד ל"ה קרי לזה תולדה ולזה אב, אי לאו שיש איזה נ"מ למעשה ג"כ בהא דקרינן להנך תולדות ולא אבות. וכ"ת, א"כ מאי תי' הש"ס בסוף אליבא דר"א דהך דבמשכן חשיבא קרי לי' אב, הא כבר ידענו דבר זה ומ"מ מיבעי לן מאי נ"מ בין אב לתולדה כנ"ל, י"ל דה"ק: אה"נ, אע"ג שאין בו שום נ"מ לדינא, מ"מ ס"ל לר"א דכל מלאכה שמצאנו בהמשכן קרי לה אב (כ"כ תוס' הרא"ש בש"מ). א"נ כוונת הש"ס הוא דגם אליבא דר"א איכא נ"מ לדינא בהא דקרינן לה תולדה ולא אב, דבעינן התראה על שם האב, כמו שביארו בתוס', בתי' השני של תד"ה ולר"א (כ"כ תור"פ, שם).

ב) אמנם, ברש"י כאן פי' דלר"ע "אאב מיחייב, אתולדה לא מחייב", ומשמע מדבריו דלא פטר ר"ע אלא בתולדה במקום אב, אבל העושה שתי תולדות של אב אחד אה"נ דמחייב שתים, וזו ודאי ליתא, כמפורש בכריתות טז. דר"ע מחייב אחת בכל ענין שעושה "שתי מלאכות מעין מלאכה אחת", פי', ואפילו שתי תולדות של אב אחד, ע"ש.

וע"כ שכוונת רש"י לפרש דלר"ע שמחייב חטאת אחת בשביל שתי מלאכות מעין מלאכה אחת, יש נ"מ חדשה בין אב לתולדה, והוא, דאותה החטאת שחייב מי שעובר אאב ותולדה ביחד, אינו באה אלא בשביל האב ולא בשביל התולדה, שהתולדה טפילה לאב ובטל כלפיו, ומתכפר בכפרת האב. וכוונת רש"י ליישב בזה קושייתך, דשפיר איכא נ"מ לקרות להך אב דוקא ולא תולדה, דאילו מי שעבר אשתי תולדות, החטאת שחייב להביא באה או בשביל זה או בשביל זה, וכל אחד פוטר להשני, אבל השתא דזה אב וזה תולדה, החטאת שמביא אינו אלא בשביל האב ולא בשביל התולדה, וק"ל. (ובש"מ משמע שגרס להדיא בסוגיין, "אאב מחייב אתולדה לא מחייב", וכ"ה בכת"י מינכין, הובא בדקדוקי סופרים אות ה')

וראיתי בתוצאות חיים להגר"מ זמבה (סי' י"ב סוף אות ד') שהניח בצ"ע מנלי' לרש"י לחדש כן, ונראה פשוט שיצא לו לרש"י ד"ז מסוגיית הש"ס כאן, וכנ"ל, ודוק. (ומ"מ נראה שפירוש זה ממהדו"ק של רש"י הוא, ושחזר בו אח"כ ופירש כשאר הראשונים, שכן בכמה כת"י לי' לתיבות אלו ברש"י, וכן משמע ברש"י שבת ריש סח., וזו כוונת רש"י שם צו: ד"ה נפקא מינה, ע"ש.)

ג) וכ"ת, מאי נ"מ אם חיובו עבור האב או התולדה, הא מ"מ חטאת אחת מביא, כבר כתב התפארת שמואל כאן דנ"מ אם הביא חטאת לכפר אעבירת התולדה לפני שנודע לו עבירת האב, דחייב להביא עוד חטאת עבור האב, כיון שהראשון לא כיפר לו כלל. אמנם הגר"מ זמבה (שם אות ג') כבר סתר דברי התפא"ש בזה (דהא בלא"ה חייב שתים בכה"ג כיון שידיעות מחלקות), ותי' להיפך, דלפרש"י, אם הביא חטאת על האב ואח"כ נודע לו מעבירת התולדה, אינו חייב להביא חטאת נוספת עבור התולדה, אף דבדרך כלל ידיעות מחלקות, כיון שעבירת התולדה ל"צ לקרבן כלל, ודפח"ח. (והעיר שם דעפ"ז יתישב לנכון קושיית התוס' בשבת צז: ד"ה למימרא, ע"ש באורך דבריו המתוקים.)

ובפורת יוסף כ' נ"מ פשוטה בהא דמחייב אאב ולא אתולדה, דנ"מ למי שהזיד באב ושגג בתולדה, דלרש"י א"א לו להתכפר בחטאת על עבירת התולדה כיון שהיא בטילה לעבירת האב שנעשתה בזדון ושאין לו כפרה בקרבן. עוד כתב שם נ"מ במי שהפריש קרבן לשם התולדה ולא לשם האב, ע"ש.

בברכת גמר חתימה טובה,

מ. קורנפלד