More Discussions for this daf
1. Tove'a 2. לוקחין מהן ד' וה' צאן ד' וה' גיזין
דיונים על הדף - בבא קמא קיח

שמואל דוד שואל:

לכבוד הגאונים שליט"א

שם קיח: אמר מר לוקחין מהן (מן הרועה בהמות חבירו) ד' וה' צאן ד' וה' גיזין השתא יש לומר ארבעה זבנינן חמשה מיבעיא א"ר חסדא ארבעה מתוך חמשה

וברש"י ארבע מתוך חמש - אם לא היה לו בעדר אלא חמש צאן ומוכר מהן ארבע מותר ליקח דכולי האי לא גניב מדבר מועט.

וצע"ג דלכאורה פשוט שאפילו מכר פחות מארבע תוך חמש יהיה ניכר , ומה כוונת רב חסדא.

החותם בכבוד,

שמואל דוד בערקאוויטש

הכולל משיב:

קושיית כתר"ה שליט"א היא קושיית תוס' רי"ד ולחם אבירים עיי"ש וברוך שכיוונת!

א. נלענ"ד שאולי יש ליישב פרש"י שהנה בעניננו מדובר בספק איסור דאורייתא של גניבה והרי גם הקונה מן הגנב משתתף במעשה הגניבה כמ"ש קידושין נו: לאו עכברא גנב אלא חורא גנב. וא"כ ס"ל לרב חסדא בלשון זה שלפני שאדם קונה חפץ הוא חייב להיות בטוח שהוא אינו גנוב כמו בכל איסור דאורייתא כמו לפני שיהודי אוכל בשר הוא חייב להיות בטוח שהוא כשר.

ב. לכן אם הרועה מוכר שלשה צאן מתוך עדר של חמישה יש עדיין קצת חשש שאולי הרועה יכול לתרץ את עצמו אל הבעלים לומר שזאב טרף קצת מן העדר וגם קצת מן העדר נאבד באונס, וא"כ אע"ג שזה דבר רחוק מ"מ באיסור דאורייתא חוששין אפילו לדברים רחוקים כמו שאנו מחמירים הרבה חומרות במאכלות אסורות וכדו'.

ג. ונראה שלשון זה של רב חסדא ס"ל כרב לקמן קיט. שרק מותר לקנות מגזלן אם הרוב משלו הרי שמחמירים בספק גזל דאורייתא ועי' ויקרא רבה פל"ג ס"ג משל לסאה שהיא מלאה עונות מי מקטרג בה גזל.

ד. ועפ"ז כתב החיי אדם כלל קמג' בדיני וידוי ביום כיפור על "גזלנו" שא"צ להאריך בעון גזל שהרי אמרו סאה של עונות מי מקטרג גזל מקטרג גזל מקטרג בראש. לכן בימים אלו בפרט צריך להזהר מאד בנקיות כפים בממונות.

כל טוב

דוד בלום