לכבוד הרב שליט"א
יש לי ב' הערות בדף יומי ואפשר שיכול להשיב.
קידושין ד. ותנא גופיה מנליה דדריש הכי אמרי כתיב מאן בלעם ומאן יבמי דלא כתיב בהו יוד והכא כתיב ביה יוד ש"מ לדרשה הוא דאתא.
א) אם כן בכל מקום מדוע לא דורשין ה"יוד"
בתיבת אין.
ב) לכאורה יש לחלק בין "אין" ל"מאן" וצ"ע.
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
1) עי' פנ"י דאע"ג דבכמה מקומות כתוב אין מלא ולא דרשינן מ"מ הכא דכולה קרא יתירא שפיר הוי מצי למכתב אין כסף ע"כ.
כלומר כאן התורה לא היתה צריכה לכתוב אלא ויצאה חנם ותו לא, ומזה שכתבה התורה אין כסף אפשר לדרוש
דין נוסף.
2) עי' תוס' רא"ש שכתב ויש ליתן טעם דלא משמע ליה לשון מיאון מדלא כתיב מיאן ביו"ד כמו ניאר מקדשו ע"כ.
כלומר כאן "מאן" אין פי' מיאון, אלא פי' "אין" כמ"ש רש"י אין בדעתו לילך עמנו, וא"כ כאן אין חילוק בין "אין" ל"מאן" כי כאן גם "מאן" פי' "אין".
כל טוב
דוד בלום
