שמואל דוד ברקוביץ שואל:
לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א אחדשה"ט
קט:
איכא דאמרי רב שימי בר אשי בלע חיויא כו׳
לכאורה ק׳, השתא בהמתן של צדיקים אין הקב״ה מביא תקלה על ידיהם וכו׳ ואולי יש לחלק בין אכילה לבליעה. וצ״ע
החותם בכבוד רב,
שמואל דוד
הכולל משיב:
אולי גם י"ל דעי' לעיל יב: תוד"ה רבי נתן אצל ר' ירמיה ור' זירא, וז"ל, אם הראשונים מלאכים אנו בני אינש וגו', ומשמע לכאו' שלא נאמר הכלל השתא בהמתן של צדיקים וגו' מדורו של ר' ירמיה ור' זירא ואילך, וצ"ע. ועי' קידושין מח: אמר רב שימי בר אשי אשכחיה לאביי וגו' ומשמע קצת שרב שימי היה תלמידו של אביי ואביי ורבי זירא היו חברים. עכ"פ משמע שרב שימי היה קצת אחר רבי זירא.
גוט וואך,
דוד בלום
