רע"א שכל הלומד תורה בילדותו יזכה ללמדה אף בזקנותו. וכי ר"ע בעצמו לא זכה ללמד בקטנותו דעד מ' שנה הי' ע"ה. ומ"מ גדולתו רבה. ועוד יש לשאול אותו דבר ביחס לתלמידים.
שכמ"ה
הקטן אהרן ברכה הי"ו,
Milan, Italy
זה לשון הגמרא ביבמות "א"ר עקיבא למד תורה בילדותו ילמד תורה בזקנותו, היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו" ולא נזכר שם "יזכה" כמו שכתבת.
וברור הוא שלא בא ר"ע ליתן ברכה למי שלמד בילדותו ולמי שהיו לו תלמידים בילדותו אלא בא לומר שלא יסתפק במה שלמד ובמה שהיו לו תלמידים בילדותו, רק שימשיך לעשות כן אף כשיזקין. וכן משמע מהפסוק בקהלת שהביא ממנו ראייה.
ועוד מביאה הגמרא ראייה מהסיפור שהעתיק אח"כ מתלמידי ר"ע שמכל העשרים וארבעה אלף תלמידים שהיה לו בהתחלה לא יצא כלום, ודווקא באותם חמישה תלמידים שלימדם בסוף הצליח, ומהם יצא רוב תורה שבע"פ שאנחנו שותים ממנה.
ובאמת הוא פסוק בקהלת "בבוקר זרע את זרעך ובערב אל תנח ידיך כי אינך יודע איזה יכשר..."
בברכת כל טוב,
אליעזר קרייזלר