מועד קטן ז. התם נמי לסתור ולא ליבני. יל"ע בהרי סתירה מותרת מצד סכנה, ובנין מותרת מכח רבי חסדא דכותל חצר מותר, ומאי מקשה לא ליבני, מהיכי תיתי למיסר בנין?
שווארץ
שלום
ניח"ל לגמ' לפרש דבכל כותל מיירי כדמשמע בסתמא, ולאו דווקא של חצר.
יוסי בן ארזה
הגמרא מקשה מינה לרב חסדא, בהבנה שהיא כוללת כותל חצר, בין אם זה משום דאיירי בכל כותל, בין אם נוטה לרה"ר מראה דמיירי בכותל תצר.
ורב חסדא מתרץ דבמקום סכנה נתחדשה היתר אף לסתור, אבל היתר לבנות קיימת אף בלי סכנה.
ולא הבנתי קושיית הגמרא ליבני ולא ליסתור, הרי לפי רב חסדא מותר לבנות כותל חצר, ובלי דבריו מותר בכה"ג דוקא משום סכנה, אבל עכ"פ אמאי נאסור לבנות?
כאמור סתמא דברייתא משמע שבכל כותל מיירי, ולא רק בכותל חצר. וגם דוחק להעמיד דין סתירה בכל כותל ודין בנייה רק בכותל חצר.
יוסי בן ארזה
לדבריכם נמצא שאין שאלת הגמרא קושר לדברי רב חסדא, אלא בעצם סתירה מברייתא למתני' דילן
י"ל דלולא רב חסדא ידע שפיר שמותר לסתור ולבנות כותל גוחה בחצר מפני הסכנה, שאם לא תתיר לו לבנות לא יסתור דאיכא פסידא טובא והרבה בני אדם חוששים מגנבים, אבל לר"ח דמיירי בכותל גינה דליכא פסידא יתירה הקשה לו דליסתור ולא ליבני, שלא עלה על דעת המקשן שיימנע בשביל הפסד מועט מלחוש לסכנה.
יוסי בן ארזה
