לכבוד מו״ר הרה״ג שליט״א אחדשה״ט
א) תענית ה:
כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וגו' ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלא יועיל תנא כותיים עובדים לאש וקדריים עובדין למים ואע"פ שיודעים שהמים מכבין את האש לא המירו אלהיהם ועמי המיר כבודי בלא יועיל
תינח כתיים, קדריים מאי איכא למימר?
ואולי יש לומר שטבע האש לשרוף המים וא״כ אע"פ שיודעים שהאש שורף את המים לא המירו אלהיהם וכו׳
ב) תענית ה:
א"ל וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא
עיין רש״י ד״ה בכדי - וכי בחנם ספדו ספדיא וחנטו חנטיא דכתיב ביה (בראשית נ) ויחנטו ויספדו
יש להעיר מדוע הקדים הגמרא הספד לחנטה, הרי מבואר בקראי שקודם חנטו אותו ואח״כ ספדו אותו.
עוד יש להעיר מדוע השמיט רש״י הא דאמר גמרא וקברו קברייא וצ״ע
ג) תענית ה:
יעקב אבינו לא מת כו׳
לכאורה הכוונה שעדיין חי בחיים רוחני ודו״ק
אולם עיין רש״י שכתב בד״ה מקרא אני דורש - והאי דחנטו חנטיא סבורים היו שמת ע״כ ומבואר מדבריו שבמציאות לא מת. וצ״ע בזה.
.החותם בכבוד רב,
שמואל דוד בערקאוויטש
שלום
א) די בדוגמא אחת, מהכותים. והכתוב שמנה גם כותים וגם קדר, זה משום שכדי להיווכח ב'לא יועיל' צריך לראות את שניהם.
ב) אולי התחיל בדבר היותר תמוה, אפילו הוא מאוחר מבחינת סדר המעשים - בהספד שהוא מפורסם לכל, וגם לא רק החונטים המצריים אלא אפילו בני ישראל הספידו.
דרכו של רש"י לקצר ולא למנות הכל כרוכלא.
ג) כוונת רש"י שבמציאות הנראית לעין הוא מת, וזהו 'כסבורין', אבל אילו היו מביטים לעומק היו רואים אותו כחי ולא היו מזדקקים לחנוט את הגוף, שהגוף אצל יעקב אבינו אינו אלא כבגד חיצוני.
בברכה. יוסי בן ארזה