דף לא. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו יום שפסקו מלכרות עצים למערכה וכו' אמר רב מנשיא וקרו ליה יום תבר מגל.
ויש להבין למה קראו לו 'יום תבר מגל', הלוא אין כורתים עצים ב'מגל', כי אם בגרזן, כמו שמצינו בתורה (דברים יט, ה) 'ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרות העץ וגו' '.
במגל היו משתמשים לקצירת תבואה, כדאיתא במשניות בפ"י במסכת מנחות. מ"א, 'רבי ישמעאל אומר וכו' רבי חנינא סגן הכהנים אומר בשבת היה נקצר ביחיד ובמגל אחת וכו' ובחל וכו' ובשלש מגלות וחכמים אומרים אחד בשבת ואחד בחל וכו' ובשלש מגלות', ושם במ"ג, 'כיצד היו עושים וכו' מגל זו אומרים הין וכו' אקצור והם אומרים לו קצור וכו' '. נמצא שבמגל היו קוצרים את השעורים לעומר.
ובפרש"י ז"ל בד"ה 'יום תבר מגל', 'שבירת הגרזן שפסק החוטב מלחטוב עצים'. נמצא שרש"י ז"ל מפרש 'מגל' 'גרזן'. אבל עדיין קשה מדוע בגמ' כתוב 'מגל'.
פירוש הדואר
שלום
כבר העיר על כך הרש"ש בשבועות מו, יעו"ש.
יש שפירשו 'מגל' על דרך הסוד והרמז (רמ"ע מפאנו, תורת משה לחת"ס ועוד).
ויתכן שמגל כאן אין משמעו מילולי, הכלי שקוצרים בו, כי אין ענין לשבור את הכלי וקאי בבל תשחית, אלא מסתבר שזה שימוש למושג המופשט של קצירה בכלל, כלומר היום ש'נשברה' הקצירה. וא"כ אפשר שזה כינוי מושאל מעונת הקצירה של התבואה לשאר עונות קצירה - סיום תקופת הקצירה והחיתוך.
ויש גם בביטוי הזה, תבר מגל, צליל קל וקליט.
בברכה. יוסי בן ארזה