א) אולי י"ל דהנה תנן לעיל נו: שהבכור והמעשר והפסח דמן טעון מתנה אחת וא"כ רש"י כאן ד"ה הניתנין רק לא הזכיר פסח מן הניתנין במתנה אחת ואילו לעיל נה. במתנ' יש גם תודה וגם איל נזיר שדמן טעון שתי מתנות שהן ארבע, ואעפ"כ רש"י לא הזכירם כאן בד"ה מתן ארבע. א"כ ראינו מזה שבד"ה הניתנין רש"י רק השמיט דוגמא אחת (של פסח) משא"כ בד"ה מתן ארבע רש"י השמיט שתי דוגמאות (של תודה ואיל נזיר).

ב) והנה עי' שדי חמד מערכת כ"ף כלל ז' (ח"ג עמ' 160) שכתב שברוב הפעמים כשכתוב מילת "כגון" בגמ' ובפוסקים יש עוד דוגמאות שלא הוזכרו, אבל לפעמים אע"ג שכתוב "כגון" מ"מ הגמ' או המפרש מזכיר את כל הדוגמאות. ונראה להסביר קצת דהנה מילת "כגון" מבארים שמקורו מן המילים "כי האי גוונא" או "כגוונא" ומילת "גוון" פירושו כמו סוגים שונים של צבעים יותר בהירים או כהים וכדו' ואפשר לתרגם "כי האי גונא" לעברית "כמו הסוג הזה" וזה אפשר להבין שלפעמים זה יכול להתפרש שלא בא רק לתת רשימה חלקית אלא לתאר את הדבר ולכן לפעמים משתמשים במילה "כגון" אע"פ שמזכירים כל הדוגמאות.

ג) הנה משמע מזה שמילת "כגון" באה לתת תיאור קצת יותר מפורט של הענין. לכן אפשר להבין קצת למה רש"י כאן כתב "כגון" כשהשמיט רק דוגמא אחת אבל כתב "כמו" (שמשמע שהיא מילה יותר כללית) כשהשמיט שתי דוגמאות.