א) עי' שיטה מקובצת ביצה סוף ג: שהקשה כן, וז"ל, וא"ת למה לי' למינקט עיגול וחבית וכורת, ע"כ. ותירץ שזה לאשמועינן דלמ"ד שרואין את העליונות כאלו הם פרודות אמרינן כן אפילו בכוורת שהוא דבר מסויים יותר, פי' שמצרפים כל הקציעות כדי להתיר אפילו אלו שאינן בכלל הספק ולאידך מ"ד דלית ליה רואין אפילו בעיגול וחבית שאינם מסויימים כ"כ מ"מ אינם מצטרפים כל הקציעות.

ב) ומצאתי בס"ד בתולדות יעקב על מס' ביצה ג: ד"ה ויש לדקדק (הוצאת לייקווד תשס"ג עמ' סו) למהר"י קאסטרו זצ"ל שגם שואל שאלה זו [מעניין שרבי בצלאל אשכנזי זצ"ל בעל שטמ"ק ומהר"י קאסטרו זצ"ל שניהם היו תלמידי הרדב"ז במצרים באותה תקופה] למה תנא עגול חבית, וכוורת ותירץ התולדות יעקב שתנו לכולם להודיעך כח האומר דלא בטלו אפילו אינם בכלי המיוחד להם, כי עיגול הוא כלי המיוחד לדריסת תאנים ומש"ה יש יותר סברא שלא בטלי. לכן קאמר לא מיבעיא עיגול שדרך התאנים ליעשות בו דהוי דבר שבמנין ולא חשיבי פרודות אלא אפילו חבית דהוי כלי שאינו כליין לכן הוי ס"ד דהוי כאילו מונחים על הקרקע ובטלי, קמ"ל דאפ"ה חשיב דבר שבמנין ולא בטלי. ולא מיבעיא חבית דהוי כלי שמוכן לפירות כגון יין ושמן וזולתו אלא אפי' כוורת דהוי כלי שמיוחד לדבורים שהם בעלי חיים אפ"ה חשיב דבר שבמנין ולא בטלי אפי' בשעה שהדבורים הם בתוך הכוורת.

ג) והוסיף התולדות יעקב שאפשר שלכן כתב רש"י ביצה ג: (ד"ה שדרסה) כלי עגול שבו עושים העגולים כי כוונת רש"י שבכלי זה לבד הוא כי אורחייהו משא"כ בחבית וכוורת אין הדרך לדרוס תאנים ואעפ"כ בכל שלשת כלים אלו אין התאנים בטלים לדברי האומר כן [וה"ה שיש לומר כן ברש"י זבחים עג. ד"ה שדרסה וז"ל שם כלי הוא עגול ודורסין בה קציעות -ד.ב.].

ד) לתולדות יעקב מיושב למה תני גם עגול וגם חבית, משא"כ לשטמ"ק עדיין צ"ע למה תני גם עיגול וגם חבית, לכאו' הוי סגי לשנות רק אחד מהם.