פרק ו'
הלכה כ"ד במטלטלין זה כי אולי כבר אינם בעולם? למה לא אומרים כמו בקרקע שהם ברשות הבעלים בכל מקןם שהם?
תודה רבה
שלום,
עי' גמרא ב"מ ו. ת"ש דההיא מסותא דהוו מנצו עלה בי תרי האי אמר דידי הוא והאי אמר דידי הוא קם חד מינייהו אקדשה. והגמ' מביאה דברי ר' יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולין להקדישו זה לפי שאינה שלו וזה לפי שאינה ברשותו. ומסקנת הגמרא שם ז. במסותא מקרקעי עסקינן דכי יכול להוציאה בדיינין ברשותיה קיימא. לפי זה אם הוא יכול להוכיח שהוא הבעלים ולהוציא את בית המרחץ בדיינין, הוא יכול להקנות או להקדיש אותו, ואע"ג דב"ד עוד לא הוציא את הגנב.
ועי' רש"י שם ד"ה מקרקעי וז"ל, דכל היכא דאיתיה ברשות מריה קיימא דקרקע אינה נגזלת ושפיר פשיטנא מהא דאי הוה ליה ראיה עלה הקדישו הקדש, עכ"ל. כלומר, בית מרחץ שהוא קרקע נחשב ברשות הבעלים תמיד אע"ג שעכשיו גנב השתלט עליו, משא"כ מטלטלין שפיזית אינם ברשות הבעלים בשעה שהגנב מחזיק בהם.
אברהם פיליפס