1.
אברהם יוסף שווארץ שואל:
נה. רשד"ה דהא חס רחמנא. שהצריך להם ב"ד של כ"ג והעדאת עדים. דברי רש"י צ"ע דאף בלאו הכי בעינן עדים מדיני ממון, ואי נימא שכוונת רש"י הוא לשור של הפקר, צ"ע דבלאו הכי מותר להרגו, אלא דע"י פסק דין נתחייב להורגו, ואיזה חס עלייהו יש בדבר,
2.
הכולל משיב:
שלום וברכה,
הרעיון שהגמרא אומרת ובפרט לפירוש רש״י הוא, שרואים שהריגת הבהמה במקרה ויש צורך בכך, לא נעשה כלאחר יד, אלא רק בבית דין חשוב ועל ידי העדאת עדים. ברור שיתכן ויצטרכו עדים מסיבות אחרות, כגון אם יש לתא דממונות בהריגת הבהמה, אבל עצם העובדה שהתורה מצריכה עדים בכה״ג, אות וסימן הוא שיש איזה חשיבות בחיי הבהמה, בגלל שרחמנא ׳חס עלייהו׳, ולא סתם מסיבה טכנית של סדרי הדין, אלא גם מעצם עניין הריגת הבהמה, ולכן בהמות חלוקות מאילנות.
בברכה,
אהרן שטיינר