מכות ג. רש"י ד"ה רב נתן אמר באשה - זכות ספיקה אומדין ואותו לא ישלמו (וכל השאר ישלמו) וחומר גדול הוא אצלן
ויש לעיין מדוע כתב רש"י "וחומר גדול הוא אצלן" ומה הוסיף בזה.
שמואל דוד בערקאוויטש
אולי יש לפרש ע"פ הערוך ערך שמין (נזכר במגיה לרבינו חננאל כאן אות ג') וז"ל, פירוש כיצד בבעל אומדים כמה אדם רוצה ליתן לבעל אם תמות אשתו וירש בעלה כתובתה יגבה הלוקח ממנה וזה דבר מועט כיון שאין לו אלא סירכא חדא רב נתן בר הושעיא אמר באשה, פירוש אומדין כמה אדם רוצה ליתן לאשה שאם נתראמל או תתגרש יגבנה הלוקח ויותר דבר יתן הלוקח מן האשה מהלוקח מן הבעל שיש לו ב' סירכות, ע"כ בערוך. ונראה מ"ש הערוך סירכות פי' ספקות וכוונתו שיתנו פחות לבעל כי יש רק דרך אחת שהבעל יקבל הכתובה והיא אם תמות אשתו בחייו (וזה נקרא ספק אחד), משא"כ יש שתי דרכים שהאשה תקבל הכתובה- או א) אם בעלה יגרשנה, או ב) אם בעלה ימות בחייה (וזה נקרא שתי ספיקות). ואולי י"ל שזה מה שכתב רש"י וחומר גדול הוא אצלן, פי' שיש פי שנים אפשרויות שהאשה תקבל הכתובה מן האפשרות שהבעל יקבל הכתובה וצ"ע
חילך לאורייתא!
דוד בלום
א) נראה שטעיתי בתשובתי הנ"ל כי פירושו של הערוך אינו כפרש"י שהרי לערוך החלק של האשה שוה טפי מן החלק של הבעל ולרש"י הוא להיפך שהחלק של הבעל שוה יותר מן החלק של האשה.
אלא נראה שיש לפרש מ"ש רש"י "וחומר גדול הוא אצלן" בדרך זו דהנה רש"י כתב יפה כח זכותו מכח זכותה וגו' ואם באו למכור לאחר זו זכות ספיקה וזה זכות ספיקו שלו נמכר ביותר וגו' הרי שחלק הבעל יותר ורש"י כתב שיש לבעל שתי יתרונות על האשה-
1) שהוא אוכל פירות הקרקע המיוחד לכתובתה ולא היא
2) הוא מוחזק ועומד והיא מחוסרא גוביינא.
והנה ברש"י על הרי"ף רק כתב טעם 2) והשמיט טעם 1) ובפלפולא חריפתא אות ד' משמע שהסכים לרש"י שברי"ף שאין היתרון של אכילת פירות יתרון חשוב אבל ברש"ש למד שאכילת פירות שפיר הוי יתרון חשוב.
ב) והנה יש לשים לב שיש עוד שינוי בין רש"י על הגמ' לבין רש"י על הרי"ף והוא שברש"י על הרי"ף כשפירש דברי רב נתן בר אושעיא לא כתב "וחומר גדול הוא אצלן" ונראה הטעם משום ש"חומר גדול" פירושו שיש הפרש גדול בין כח זכותו של הבעל לבין כח זכותו של האשה ורק הוי הפרש גדול אם יש לבעל שתי יתרונות על האשה, גם אכילת פירות וגם אינו מחוסר גוביינא, משא"כ אם יש רק יתרון אחד של אינו מחוסר גוביינא זה לא נקרא שיש הפרש גדול ביניהם. לכן רש"י על הגמ' שכתב שיש שתי יתרונות גם כתב חומר גדול הוא אצלן, משא"כ רש"י על הרי"ף שרק כתב שיש יתרון אחד לא כתב וחומר גדול הוא אצלן.
ג) לסיכומו של ענין "וחומר גדול הוא אצלן" פירושו שיש הפרש גדול בין כח זכותו של הבעל לכח זכותה של האשה בגלל שלבעל יש שתי יתרונות לכן רב נתן בר אושעיא שסובר ששמין באשה פי' שמשלמים כל שווי הכתובה חוץ מן החלק של האשה שזה חלק קטן יחסי. לכן הזוממין משלמים הרבה, וזה מ"ש רש"י וחומר גדול הוא אצלן כי הכח של הבעל הרבה יותר גדול מכח האשה.
יישר כח גדול
דוד בלום