שלום וברכה ר׳ אברהם יוסף,

אינני יודע אם אתה מתכוון למדרש שיעקב אבינו בצאתו מחרן אמר ׳שיר המעלות אשא עיני אל ההרים׳, או למדרש שיעקב אבינו אמר ׳שיר המעלות רבת צררוני מנעורי׳, או למדרש (בר״ר עד) שהוא אמר ט״ו שיר המעלות שבתהילים, או אפילו את כל ספר התהלים.

בכל מקרה, אני מוצאים בהרבה מקומות במדרש שהוא מכניס בפי קדמונים פסוקי תהילים, כמו ׳מזמור שיר ליום השבת׳ שאדם הראשון זימר (אמנם רבינו גרשום אומר שזו כוונת הגמרא כאן שאדם הראשון חיבר ספר תהילים ודלא כרש״י) ועוד ועוד. וראה גם הקדמת רס״ג ורד״ק לספר תהילים שכתבו על דרך הפשט שדוד חיבר את ספר תהילים לבדו, עי״ש באופנים השונים בדבריהם.

אפשר גם לומר שכוונת המדרש אינו שאותו קדמון חיבר את המזמור, אלא שהוא אמר תוכן כזה או אחר, שנמצא גם בתהילים. יעקב אבינו התפלל על צרותיו כיון שאכן הוא עבר צרות רבות ורעות, והוא אמר תוכן שמתבטא בפסוק בתהילים ׳רבת צררוני מנעורי׳. לפי המדרש שאמר את כל ספר תהלים, ודאי שהכוונה לא שחיבר את הספר אלא שאמר ברוה״ק על פי העתיד.

אגב, צ״ל כנראה שיש מדרשים חלוקים בזה, כיון שהגמרא אומרת בפסחים קי״ז. כמה וכמה דעות מי אמר את פרקי ההלל. ונראה שהגמרות חלוקות בכל מקרה.

שוב שלום וברכה,

אני מצטער אם לא הבהרתי את דברי היטב.

אכן, רוב המקרים של עשרה שכתבו ספר תהילים נובע מהשמות שלהם בראש המזמור. אדם הראשון ומלכיצדק, זה אכן נדיר ובכל מקרה נצטרך לומר שמדובר בקבלה שהיתה להם לומר כן, תלמיד מפי רבו וכדומה. בודאי שמדובר על דרש וכפי שהראיתי ממפרשי הפשט שודאי נקטו שדוד כתב את ספרו, או לכל הפחות סידר את המזמורים והשירות ואין אנו יודעים מקור לכל מזמור.

כל מה שטענתי הוא, שאנו מוצאים רבות במדרש ששמים טענות בפי אדם בלשון שנמצא כבר בתנ״ך. לא באים להגיד שאותו אדם התנסח דווקא מילה במילה כמו מזמור זה או פסוק זה, אלא שהרעיון בטענת אותו אדם, היא אותו רעיון שמתבטא בפסוק הזה. זה נראה לי פשוט, ויש לכך הרבה מאוד דוגמאות. אם כן, ודאי שבעל מימרת י׳ מחברי תהלים היתה קבלה בידו מי אמר איזה מזמור, אבל לא כל מקום שנמצא שפלוני ׳אמר׳ פסוקים, הכוונה שאמר אותם כצורתם, אלא שאמר את אותו רעיון המבואר מפסוקים אלו.

לגבי מחלוקת רש״י ורגמ״ה, רש״י ס״ל שכוונת המאמר שאדם הראשון כתב מזמור בתהילים הכוונה למזמור המדבר בבריאת האדם, ואילו רגמ״ה ס״ל שהכוונה למזמור על השבת ולא על יצירתו בעצמו. לא מצאתי מי שמבאר את המחלוקת עצמה, אבל ניתן להעלות על הדעת שרש״י ראה במזמור של יצירת האדם דבר יותר מהותי וקשור באדם הראשון שהוא ראשון לנבראים, ואילו רבינו גרשום מצא בחז״ל שאדם הראשון זימר מזמור לשבת, ואולי ס״ל שיותר סביר להניח שאדם הראשון זימר על מה שחווה בחייו ולא על עצם יצירתו, אבל אין לי בזה ברירות במה בדיוק נחלקו, ועדצ״ע.

כל טוב,

אהרן שטיינר