לכ' התלמידי חכמים העצומים
י: ראב"צ, ובתוס'. יל"ע לשיטת הרמב"ם דמקדשין למפרע, וא"כ עדיין אינו מוכח באיזה יום יקדשו החודש, איך יבאר דברי ראב"צ.
בהודאה על כל התשובות הברורות שכתבתם לי עד עכשיו
כוונת רבא לומר דעיבור החדש בשלשה דתנן היינו קידוש החודש, הנעשה ביום העיבור ואינו נעשה אחר כך, כראב"צ, לכך קרי ליה 'עיבור החדש'. אך אין זה סותר את דין הרמב"ם שאם לאחר זמן יבואו עדים יקדשוהו למפרע, כי המשנה באופן הרגיל דיברה, שהקידוש הוא ביום העיבור ולא אחר כך.
יוסי בן ארזה
לא הבנתי. רבי אלעזר ב"ר צדוק אמר שאין צריכין לקדש יום ל"א, שכבר קידושהו שמים.
הבנתי שהיינו שמתחילה יש שני אפשרויות מתי יהיה ראש חודש - ביום ל' או יום ל"א - ועכשיו בהכרח יהיה ביום ל"א, וא"כ כבר קידשוהו שמים.
אמנם לדעת הרמב"ם הרי עדיין אין הכרח שראש חודש יהיה ביום ל"א דהרי יכולים הם לקדשה למפרע.
'יום העיבור' היינו היום השלושים. וכשאמרו 'עיבור החדש' היינו יום העיבור שבו מקדשים את החודש, לאפוקי היום שלאחריו, שאז אין מקדשים, כדברי ראב"צ.
יוסי בן ארזה
לא הבנתי. כמו שאמר מע"כ יום העיבור היינו יום שלושים, ואם באו עדים באותו יום מקדשין החודש לראב"צ דהרי עד שבאו עדים מספקינן אם יהיה ראש החודש היום או מחר, ועל ידי עדים נקבע להיום אמנם אם לא באו עד יום ל"א, הרי אים ספק, ועל זה נאמר שכבר קידשוהו שמים ושאלתי, לדעת אדונינו הרמב"ם, הרי עדיין יש ספק, דיכולים לקדשו למפרע
אכן, אם יקדשו למפרע הרי זה בכלל 'עיבור החדש בשלשה' כי מקדשים את יום העיבור, אבל אם לא יקדשו למפרע היום יום ל"א נעשה ראש חדש בידי שמים ללא קידוש.
יוסי בן ארזה
איך זה מתקדש מאליו כל זמן שיש עדיין אופציה לקדש למפרע
מה קשה, מקדשים משמיים. ואם אחר כך מקדשים למפרע ביטל קידוש שמיים למפרע.
יוסי בן ארזה
לכ' הגאון הגדול ר' יוסי בן ארזה
תרוגם המילים שכבר קידשוהו שמים היינו שאין צריכים לקדשו מכיון שמוכרח שראש חודש הוא באותו יום
אמנם לדעת הרמב"ם שאפשר לקדש לפמרע עדיין אין שום הכרח שיהיה באותו יום?