לכבוד חברי הכולל,
תנו רבנן פרות המרכסות בתבואה והדשות בתרומה ומעשר אינו עובר משום בל תחסום אבל מפני מראית העין מביא בול מאותו המין ותולה לה בטרסקלין שבפיה
וברש"י אין עובר - בלא תחסום
וצ"ע מה הוסיף רש"י על הגמרא. גם הסדר ברש"י צע"ק עיין שם
שמואל דוד בערקאוויץ
א) רבי שמואל דוד שליט"א - זה שמחה עצומה לשמוע ממך אחרי כ"כ הרבה זמן!
לענ"ד רש"י בא לתרגם הגמ' מארמית לעברית. כמדומה רש"י עושה כן לפעמים.
נדמה לי ש"בל תחסום" זה ארמית ו"לא תחסום" זה עברית.
ב) מצאתי עוד דוגמאות (וכמדומה שיש רבים כאלה) שרש"י מחליף בין ארמית לעברית וכן להיפך:
1) עי' ברכות נו. (17 שורות מסוף העמוד) "אשתך שכבא" ורש"י העתיק "אתתך מתה" דהיינו שרש"י החליף את המילה העברית בגמ' לארמית ואת המילה הארמית בגמ' לעברית (אפילו בלי להודיע לנו) ונראה הטעם כי רש"י רוצה שיהיה הפשט ברור למי שלומד הגמ' ולכן מביא לנו פירוש כאילו בשתי שפות.
2) עי' ברכות נז. בגמ' (14-15 שורות מסוף העמוד) וה"מ דלא קנח ורש"י מעתיק והוא דלא קנח.
ג) בעניין שינויי הסדר בד"ה של רש"י:
בטח כבר ראה כתר"ה שליט"א מהדורת וגשל כאן וגם "משונצינו ועד וילנא" עמ' 214
ד) עוד תירוץ על הקושיא הראשונה:
1) י"ל שרש"י בא להסביר הדברים למי שיודע כל החומש אבל אינו רגיל בלימוד הגמ' והוא יודע שכתוב בתורה לא תחסום שור בדישו אבל אינו יודע מה זה בל תחסום לכן רש"י מפרש דהיינו הך.
2) עי' גם לקמן קיא. כל הכובש שכר שכיר עובר בה' שמות וגו' ומשום בל תגזול וכתב רש"י משום לא תגזול הרי שרש"י מתרגם הארמית של הגמ' ללשון התורה.
ה) ומצאתי בס"ד בשדי חמד מערכת בי"ת סוף סי' ח ד"ה ודע ששאלו למה בהרבה מקומות כתוב בל תשקצו בל תוסיף וגו' וכהנה רבות. ולענ"ד י"ל כי בזמן הגמ' העם דיברו ארמית לכן השתמשו חז"ל בלשון יותר מובנת לעם. ויש קצת סמך לזה ברש"י ב"מ ב. ד"ה תנא וז"ל תנא לשון בני אדם אחז במשנתנו ולא לשון המקרא עיי"ש ודו"ק
ו) בל" מופיע הרבה בנ"ך:
1) לעיל כתבתי ש"בל" זה מילה בארמית ועכשיו אני רואה שזה לא מסתבר כלל כי בנ"ך "בל" מופיע הרבה פעמים בעיקר בספר ישעיהו בספר תהלים ובספר משלי.
אמנם הוא לא מופיע בחמשה חומשי תורה.
אני עדיין דבק בעיקר התירוץ שלי והוא שמשום ש"בל תחסום" זה שינוי מלשון החומש ואולי לא כל הלומדים רגילים בזה לכן רש"י מבהיר שמקורו מ"לא תחסום" שכתוב בתורה.
2) מצאתי בס"ד דבר מעניין דעי' ב"מ כו: ראה סלע שנפלה ונטלה לפני יאוש וגו' עובר בכולן משום לא תגזול וגו' ומשום לא תוכל להתעלם וגו' ושם לא כתוב בל תגזול בל תוכל וגו'.
ועי גם ב"מ עה: ואלו עוברין וגו משום לא תתן ומשום אל תקח וגו' לא תהיה לו וגו' ולא תשימון וגו' ושוב פעם שם לא כתוב בל תתן בל תקח בל תהיה בל תשימון וגו' אבל כשאנחנו מגיעים לדף צ. אנחנו רואים שכתוב בל תחסום ואולי זו פעם ראשונה בבא מציעא שכתוב לשון "בל" לכן רש"י מעיר שפירושו לא תחסום שכתוב בתורה
ז) יותר קרוב לשון בני אדם ללשון משנה מללשון תורה:
הנה עי ב"מ ב. תנא לישנא דעלמא נקט וגם מצינו סנהדרין ג: ורבי יוחנן לישנא דעלמא נקט וע"פ ב"מ ב. כתב בגליוני הש"ס ברכות מא. דיותר קרוב לשון בני אדם ללשון משנה מללשון תורה ועי' גם פסחים מו: במתנ' לא זהו חמץ שמוזהרין עליו בבל יראה ובבל ימצא ולכאו' צ"ע הרי בתורה כתוב לא יראה ולא ימצא ולמה שינה התנא מלשון התורה אלא י"ל ע"פ רש"י ב"מ ב. ד"ה תנא שהתנא לשון בני אדם אחז במשנתנו ואז היה יותר מצוי שאנשים יאמרו בל יראה מלא יראה ולכן בב"מ צ. איתא בגמ' בל תחסום אע"פ שכתוב בתורה לא יחסום כי יותר קרוב לשון בנ"א לל' משנה מלל' תורה ולכן רוב האנשים היו אומרים בל תחסום יותר מלא יחסום אמנם בזמן רש"י כבר השתנה שוב המצב כי אנשים דיברו צרפתית ולא דיברו כ"כ בחיי יום יום עברית או ארמית אלא למדו חומש בלשון הקודש ולכן רש"י כתב שבל תחסום פי' לא יחסום
ח) עוד מקור:
גם ראיתי בגמ' תמורה ו: אלא מה ת"ל בל תקריבו בל תקדישו וגו' בל תזרקו ומשום בל תקטירו ע"כ הרי שהגמ' כותבת בלשון "בל" אבל רש"י כשמעתיק את הגמ' כותב לא תקריבו לא תקדישו וגו' שרש"י מעתיק לשון הקרא אע"פ שבגמ' כתוב לשון "בל" וזה רש"י לשיטתו בב"מ צ. שמעתיק לשון הקרא אע"פ שבגמ' כתוב "בל".
דוד בלום