מתני׳ התודה כו׳ בכל מקום פירש״י ״אין טעונין צפון״
מתני׳ שלמים כו׳ בכל מקום פירש״י ״אף בדרום״ ובגמרא יליף לה
צ״ע בשינוי הלשון
שמואל דוד בערקאוויטש
לייקווד
שלום וברכה,
ראיתי הרבה מאחרוני האחרונים ששואלים כהערתך המצוינת.
הרבה נשארים בצ״ע.
ניתן לחלק במשמעות דברי רש״י, שבשלמים משמע שצריך ׳מקום׳ אבל לא מחייב את ׳קדושת הצפון׳, אלא אף בדרום חשיב מקום ראוי לשחיטה, לעומת תודה. וזה מה שרש״י מסיים ׳כדיליף בגמרא׳ שאולי צריך לימוד מיוחד שצריך מקום אך לא חייבים צפון (ואולי זה קשור לצדדי העזרה גם), לעומת תודה שרש״י מפרש שאין טעונים צפון. ויתכן שמתכוון שלא טעונים בכלל דין או קדושת מקום, אלא בכל מקום בעזרה כיון שלא נתייחד ׳מקום קדוש׳ מסוים שמחויבים לשחוט בו.
כל זה בדרך ׳אפשר׳, כיון שבסופו של דבר צריך להבין במה שונה שלמים מתודה באופן מהותי, מה גם שראיתי שיש כאלו שרוצים לומר שאם כבר, תודה דומה יותר לקדשי קדשים בזמן אכילתה ליום ולילה, וצ״ע.
כל טוב,
אהרן שטיינר