לב. תוד"ה חיישינן. ומיהו משמע הכא דתלינן מספק להכשיר את השטר וקשה לפ"ה דריש פ"ק דר"ה. לא נתבאר כוונתם, דיש לחלק טובא בין הכא להתם, דהנה הוא מדיני השטר שנחזיקו בכשרות, וא"כ כשבאו עדים ואמרו אותו יום עמנו הייתם אמרינן איחרוהו וכתבוהו, והשטר הוא בכשרותו, אבל הני מילי דוקא לגבי עדות השטר בעצמו, שהיא מעידה על החוב, דדנים שהוא עדות הנאמרה בכשרות, אבל בר"ה איירי למימר דהמלך התחיל מלכותו בין תמוז לכסלו, ואין זה מעצם עדות השטר, אלא שאולי יש להביא ראיה מן השטר לגבי זה, ומהיכ"ת שנבא לדון שמא חארוהו וכתבוהו לגבי זה?
שלום וברכה,
הקושיה שהתוספות וכל הראשונים שם בר״ה שואלים על רש״י היא שמהגמרא כאן משמע שתלייה ששטר אינו לפי התאריך שכתוב בו אלא מאוחר יותר, הוא הסביר והנכון לתלות. הדבר לא נובע בגלל חזקת כשרות השטר, אלא שאיחור השטר מהזמן הכתוב בו היא תלייה הגיונית.
לפי זה, לא ממש משנה מהו המקרה והחשש. אם תלייה שהשטר נכתב מאוחר יותר מהזמן שהסיפור המתואר בו התרחש בפועל, זו תלייה טובה בגלל שזה סביר ומסתבר שיכול לקרוא דבר כזה. ולא בגלל כשרותו של השטר. כך גם משמע מלשונות הראשונים (רשב״א ור״ן בר״ה ב׳ ע״א), שהסברא היא שהדבר מסתבר שהשטר נכתב שלא בזמן שקרה המעשה שמסופר בו.
בברכה,
אהרן שטיינר