א) כז.
רש"י ד"ה היין - שלישית ההין של איל ורביעית ההין לכבש וחצי ההין לפר כו'
צ"ע בהסדר שכתב רש"י
ב) כז.
שני שעירי יה"כ מעכבין זה את זה חוקה שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה הויה שתי חלות הויה שני סדרין חוקה שני בזיכין חוקה הסדרין והבזיכין חוקה שני מינים שבנזיר דכתיב כן יעשה ג' שבפרה חוקה ארבעה שבתודה דאיתקש לנזיר דכתיב על זבח תודת שלמיו ואמר מר שלמיו לרבות שלמי נזיר ״וארבעה שבמצורע דכתי' זאת תהיה תורת המצורע״
יש לדייק קצת מדוע אצל מצורע הביא הגמרא לשון הפסוק ולא בקיצור ״הויה״ דומיא להשאר. וצ״ע.
שמואל ,
לייקווד
א) אולי נקט נסכי צאן ברישא מפני שהם מצויים הרבה יותר, והקדים שלישית ההין לאיל ורביעית היין לכבש, על דרך לשון הכתוב בפרשת פינחס. וגם הכתוב בפרשת נסכים הקדים הצאן ומנאם כקבוצה לעצמו ורק בסוף כתוב 'וכי תעשה בן בקר עלה וגו'' - משמע שזה חריג קצת.
ב) אולי משום שבשני כבשים ושתי חלות כתוב הויה על הכבשים והחלות עצמן, 'סלת תהיינה' 'קדש יהיו', ואילו במצורע לא נאמרה הויה אלא בפתיחת הפרשה, על כן צריך להדגיש זאת.
יוסי בן ארזה