לכ' התלמידי חכמים של כולל עיון הדף
טו: תוד"ה שור סיני
איש סיני לא קא מיבעיא דמכיון דתיקון יתרו סנהדראות
יל"ע א] היינו דוקא למ"ד יתרו קודם מתן תורה בא
ב] לא מצינו אלא שיתרו תיקן שרי אלפים וכהנה, ולא סנהדראות
ג] מצינו להלן במכילתין דגר דנתגייר, אף אם היה חייב מיתה קודם, צ' כ"ג למידייניה, והיינו דמכיון שעכשיו הוא ישראל נאמר גביה דינא דוהצילו העדה
וא"כ לכאורה מי שנגע בהר סיני, הרי לא דיינין ליה עד לאחר מתן תורה, ובאותה שעה כבר נאמרה דינא של והצילו העדה, וא"כ צ' כ"ג משום זה, ודוקא שור, דבעינן ריבוי לכל העונשין שלה, ואינה מעצם דיני הצלתה, קא מיבעיא דאולי חטא זה לא בעי כ"ג.
א. אה"נ.
ב. מסתבר שמאז שבחרו דיינים עמדו סנהדרין וכמו שפרש"י.
ג. שאלת התוס' הייתה הרי אכתי לא כתיב והצילו אלא לאחר זמן. ומה אתה מתרץ?
יוסי בן ארזה
לכ' הגאון הגדול ר' יוסי בן ארזה שליט"א
תודה רבה על התשובות א וב.
לגבי ג', אינני חס ושלום מתגאה לתרץ קושיית התוס', אלא לנסות להבין אותה
הנה חזינן בסוגיא דבן נח שנתחייב מיתה ושוב נתגייר שאף שמצד עיקר חיוב מיתה לא בעינן כ"ג, מכל מקום כדי להרוג ישראל בעינן כ"ג.
ואם כן, אף אי נימא שמי שנגע בסיני, בשעת נגיעתו נתחייב מיתה, ובאותה שעה אולי לא בעינן כג, הרי על כל פנים עד השעה שנבא לדון אותו - שהיא לכאורה אחר מתן תורה - צריכים כ"ג כדי להרוג א' מישראל
אבל השאלה היא הלא אף אחר מתן תורה הא דבעינן כ"ג נלמד רק מפרשת מסעי, שעדיין לא נאמרה בשעת מתן תורה אלא בסוף ארבעים שנה?
יוסי בן ארזה
לא הבנתי. כפי הבנתכם אפשר לדון לכל מי שהרג או חילל שבת במדבר? האם צלפחד שחילל שבת שניה נידון בדיין אחד?
עי' חזון איש מועד סי' קכ"ה, שתמה בדברי תוס' דילן, כמו שהקשינו, שיתרו לא תיקן אלא שרי אלפים, ונקט לדבר פשוט שאף שפרשת ושפטו העדה נכתב בפ' מסעי מכל מקום נאמרה כבר מיד עם מתן תורה - כמו פרשת פרה אדומה שנכתב אחר מיתת מרים אף שנאמרה ביום א' ניסן וכהנה רבות
כמו כן דיני התראה לא נכתבו אלא בספר דברים, וכן דרישה וחקירה, אמנם הדבר פשוט שצלפחד התרו בו למיתה, ועדיו הוצרכו דרישה וחקירה
על כל פנים, לכאורה אחר מתן תורה הוצרכו כ"ג לדון אדם
זה נכלל בתירוץ התוס', שאף שלא נאמר עדיין קרא דוהצילו, מסתבר שיתרו תיקן לדון דיני נפשות בסנהדרין, כפי הדין שייאמר.
יוסי בן ארזה