קרן אורה מסכת תענית דף טו עמוד א

שם גמרא צדיקים לאורה כו'. יש לדקדק הא כתיב בסיפא דקרא שמחו צדיקים בד', ולדברי רש"י ז"ל דישרים עדיפי מצדיקים יש ליישב פירושא דקרא הכי, אור זרוע לצדיק כו', כי הצדיק על ידי זריעת מעשיו טובים מצמיח לו אורה, וישרים הגדולים מצדיקים יצמיחו להם מפרי מעשיהם שמחה, ואמר הכתוב גם שאין לצדיקים שמחה מצד עצמן עם כל זאת שמחו בד', כי בחסדו וטובו הגדול כולם ישמחו, ועל זה הדרך נאמר במקום אחר (תהלים לב, יא) שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב, כי צדיקים ישמחו בו וישרים ירונו. ועיין מהרש"א ז"ל שהביא ראיה מנוסח של נשמת דצדיקים עדיפי. ויפלא אמאי לא הביאו מנוסח תפלת ראש השנה איפכא, ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברנה יגילו כו', ולפי הנוסחא (מאי) [ואז] צדיקים יראו וישמחו, משמע נמי כשיטת רש"י ז"ל, כי לעתיד לבא כל אחד יעלה מעלה, ויזכו צדיקים לשמחה, וזה שכתוב (שם סח, ד) וצדיקים ישמחו ויעלצו כו' וישישו בשמחה, כי יהיה להם לששון שזכו למדריגת השמחה.

מתוך רסיסי לילה (לר"צ הכהן), נג

ואף על פי שהם שתי מדרגות שונות, מכל מקום הם באמת נמשכים זה מזה וכלולים יחד... ומה דכל ישראל ישרים הוא לפי שכולם צדיקים גם כן אלא שמ"מ מדרגות מדרגות הם, ויש שזה גובר בו והוא העיקר אצלו להיות צדיק במעשיו, ויש שהישרות לב גובר בו, ומ"מ סוף סוף גם הצדיק זוכה לישרת לב. ועל כן אחר שזכר מדרגת ישרי לב חזר להזכיר הצדיק ואמר שמחו צדיקים בה' וגו' - דגם הם מגיעים למדריגת השמחה אלא שאינו מצד עצמם רק ע"י המאור שמחזירם למוטב ולשמוח בה', כי זהו תכלית ועיקר הכל וכל המכוון בכל התורה כולה ותרי"ג מצותיה - להיות דבוק על ידם באלקים חיים ולהשיג אמיתות דיבור הראשון ששמענו מפי הגבורה אנכי ה' אלקיך וגו' ונאמר ואתם הדבקים בה' וגו', דכולם יש להם שייכות בדבקות זה דחלק ה' עמו. וזהו השמחה התמידית שיש לאיש הישראלי, מה שנוצר יהודי וניטע תוך מטע ה' להתפאר זרע יעקב, דזו שמחה שאין עצב עמה ואין שום דבר החוצץ ומעכב בעד שמחה זו, מה שזכה להיות לו חלק באלקים חיים. ואפילו נשתקע במקום שנשתקע והגדיל עונות לאין שיעור, עדיין לא ניתק ונכרת דביקות שרשו במקורה...'.