english
1)

רש"י: ויצג - תרגומו ודעיץ, לשון תחיבה ונעיצה: מנין ש"ויצג" פרושו 'תחב'?

1.

גור אריה: "ויצג" פרושו דבר העומד בלי סמיכה של דבר אחר, ובכדי שהמקלות יוכלו לעמוד מעצמם צריך לתחוב אותם.

2)

רש"י: ברהטים - במרוצת המים, בבריכות העשויות בארץ, להשקות שם הצאן: מנין לפרש "במרוצת המים"?

1.

גור אריה: 'רהט' הוא מלשון 'מרוצה'.

3)

רש"י: בבריכות העשויות בארץ, להשקות שם הצאן: בבריכות העשויות בארץ, להשקות שם הצאן: למה הוסיף רש"י "העשויות...להשקות...הצאן"?

1.

גור אריה: הפסוק ממשיך "בשקתות המים"- מלשון משקה, ולכן פירש רש"י- 'במרוצת המים', ואיזה מרוצת מים? 'העשויות להשקות הצאן'.

4)

רש"י: אשר תבאן וגו' - ברהטים, אשר תבאנה הצאן לשתות, שם הציג המקלות לנכח הצאן: ממה בא רש"י להוציא?

1.

: גור אריה: בפשטות נראה ש"אשר תבאןָ" הוא המשך ל"שִקתות המים" [וזה חלק מתיאור שִקתות המים] וקשה א"כ שלא נכון לתלות בביאת הצאן אלא לכתוב 'בשִקתות המים אשר מהם הצאן שותים'? לכן פירש רש"י שזה הולך על תחילת הפסוק- "ויצג את המקלות...אשר תבאןָ הצאן לשתות" ובשעת ביאתן היו נרתעות לאחוריהן כמי שבא פתאום אל מראה משונה [כמפורש בהמשך דברי רש"י] ולכן תלה הכתוב בביאת הצאן.

5)

רש"י: ויחמנה - הבהמה רואה את המקלות והיא נרתעת לאחוריה, והזכר רובעה ויולדת כיוצא בו: למה לא פירש רש"י כפשוטו?

1.

גור אריה: המים עצמם לא מחממים את הבהמה ולכן פירש שהבהמה נרתעת וכו'.

6)

רש"י: ר' הושעיא אומר המים נעשין זרע במעיהן ולא היו צריכות לזכר, וזהו ויחמנה וגו': מנין לרבי הושעיא לדרוש כך?

1.

: גור אריה: קשה שדי היה לכתוב 'ויחמנה הצאן בבואן אל המקלות' ולא לכתוב "בבואן לשתות"? ולכן פירש שהמים נעשו זרע במעיהן._

ספר: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים