english
1)

רש"י: שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו וכו': בגמ' נחלקו האם לדרוש מכאן שמתנותיה ארוכות (בכהונה, לויה ומלכות) או שהייתה בוכה כי סברה שתעלה בגורלו של עשיו, וצריך ביאור כיצד יתפרש הפסוק לשני הפרושים?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג עמ' קכה, ד"ה ראויה, ב"ב דף קכג א): מתנות ארוכות פרושו מתנות עליונות- כהונה לויה ומלכות, וכוונת הפסוק- מפני שהיו עיניה רכות לא היה לה גוף בשלמות שהרי כח הראיה הוא כח גשמי, ולכן זכתה במתנות קדושות בשלמות. למאן דאמר רכות ממש, פרושו שיש בלאה בחינה שהיא ראויה לעשיו כי היא הגדולה ועשיו הוא הגדול, אבל מצד אחר היא ראויה ליעקב כי יעקב גדול מעשיו מצד מדרגתו וקדושתו, ולכן הייתה לאה בוכה כי בזה יש לה התנגדות מעשיו [וסתירה בינה לבינו]. 1


1

נמצא שאין כאן גנות ללאה, אלא לפרוש הראשון זהו שבח שלה שמחמת שהייתה חסרה מעלה גופנית היא זכתה במעלה רוחנית, ולפרוש השני זהו שבחה שהיא סרבה לעלות בגורלו של עשיו.

2)

רש"י: שהיתה סבורה לעלות בגורלו של עשו וכו': וכי ידעה לאה שהיא ראויה לעלות בגורלו של עשיו?

1.

מהר"ל (נתיבות עולם נתיב הצניעות פ"א, עמ' קה, ד"ה ובבבא בתרא): גם אם היא לא ידעה- מזלה ידע, והייתה מבקשת מה' זיווג הגון.

חומש: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים