גור אריה: הבטחת "והשבותיך" כוללת את הבטחת הלחם כי כאשר ישוב לביתו בודאי שלא יהיה חסר לחם ובגד, ו"כי לא אעזבך" בא לתת טעם- "והשבותיך" מפני שאשגיח עליך בכל צרכיך. יעקב הקדים את בקשת הלחם כדרך בני אדם שבתחילה מבקשים מעט ואח"כ מוסיפים.

גור אריה: הבטחת הלחם נאמרה אחרי הבטחת "והשבותיך" כדי להבטיח לו לחם גם אחרי שישוב לארץ, אבל יעקב לא הקדים את "ושבתי" להבטחת הלחם, כי אז משמעות דבריו הייתה שגם אחר שיחזור ארצה לא יחול הנדר אלא אם לא יעזבנו לעולם, וא"כ לעולם לא יחול הנדר, ולא זו הייתה כוונת יעקב.

גור אריה: קשה למה הוסיף יעקב "בשלום" אחר שה' אמר לו "ושמרתיך"? אלא הכוונה כאן לשמירה מן החטא.

גור אריה: הבטחת "והשיבותיך" פרושה שהוא ישוב שלם כמו שיצא, ולא ילמד מדרכי לבן, כי פעולת הקב"ה נעשית בשלימות. יעקב תלה בעצמו-"ושבתי" ולא 'והשבתני' ולכן הוסיף "בשלום".

גור אריה: אין זה דרך כבוד שיהיה ה' מתעסק בהשבה שלו.

גור אריה: הבטחת "והשיבותיך" מורה על תחילת הפעולה- שהקב"ה ישיב אותו לארץ, אבל סוף המעשה תלוי ביעקב ומשום כך תלה בעצמו- "ושבתי בשלום".

גור אריה: אין לפרש שאם יקיים ה' את הבטחתו הוא יהיה לו לאלוקים, כי גם אם לא יקיים ה' את הבטחתו הוא אלוקי יעקב, אלא שיחול שמי עליו וכו'.