english
1)

רש"י: במקום הנזכר במקום אחר, הוא הר המוריה: למה לא פירש שהכוונה לחברון המוזכרת בסמוך?

1.

גור אריה: כתוב "ויפגע בַמקום" בבי"ת פתוחה שמשמשת כה"א הידיעה [וכאילו כתוב 'ויפגע בְהמקום'], והכוונה ל'מקום הידוע' לגילוי שכינה- הר המוריה.

2.

גור אריה: חברון ידועה כעיר ולא כ'מקום', ורק הר המוריה ידוע ומבורר כ'מקום' ככתוב "וירא את המקום".

2)

רש"י: ויפגע- כמו ופגע ביריחו: מה פירש רש"י לפי פשוטו? ולמה הביא גם את המדרש?

1.

גור אריה: 'פגיעה' לשון פגישה, ומזה שלא כתוב 'ויבא למקום' דרשו שזה תפילה.

3)

רש"י: ולמדנו שתקן תפלת ערבית: מנין למדו שהוא תיקן עתה תפלת זו?

1.

גור אריה: פשיטא שיעקב התפלל, אלא החידוש כאן שהוא תיקן עתה תפילה זו.

4)

רש"י: ולמדנו שתקן תפלת ערבית: בגמ' משמע שהשמש שקעה אחר שהוא התפלל ורצה להמשיך בדרכו, נמצא שבאותה שעה טרם הגיע זמן תפילת ערבית?

1.

גור אריה: הלכה כרבי יהודה שאפשר להתפלל ערבית מפלג המנחה.

2.

גור אריה: כוונת הגמ' שהשמש שקעה כשהוא רצה להתפלל, ונמצא שהוא התפלל בלילה.

5)

רש"י: ושנה הכתוב...ללמדך שקפצה לו הארץ: אולי רק את זאת בא הפסוק ללמד, ומנין שהוא התפלל?

1.

גור אריה: יותר נכון היה לכתוב 'ויפגע בו המקום' כי הארץ קפצה אליו ברגע אחד, [אלא כתוב "ויפגע במקום" ללמדך גם שהוא התפלל].

6)

רש"י: ללמדך שקפצה לו הארץ: למה קפצה לו הארץ?

1.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג עמ' קצו, ד"ה ג' קפצה, סנהדרין דף צה.): התנועה היא עניין גשמי, וכל עניין האבות למעלה מהגשם, ולכן לאבות קפצה הארץ. עיי"ש.

2.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ג עמ' קצו, ד"ה ויש עוד, סנהדרין דף צה.): יעקב היה בדרכו להעמיד את כלל ישראל, ולכן הוא כלל את כל הדרך כאחד, ולא ככל תנועה שנעשית חלק אחר חלק. עיי"ש.

7)

רש"י: משמע ששקעה לו חמה פתאום שלא בעונתה כדי שילין שם: היכן המשמעות בפסוק שהשמש שקעה פתאום?

1.

גור אריה: 'ויבא השמש' הוא לשון הווה ומשמעו שהוא ראה את שקיעת השמש, אבל "כי בא השמש" [בלשון עבר] משמעו שלא הייתה שעת שקיעה אלא פתאום ראה שהשמש שקעה כבר.

8)

רש"י: עשאן כמין מרזב: כיצד למדו מ"מראשותיו" שעשה מרזב סביב ראשו?

1.

גור אריה: לא למדו מהמ"ם לפרש 'סביב ראשו' [ואז המ"ם באה לשימוש ואיננה חלק מהמילה] כי א"כ היה צריך לכתוב 'מֵראשותיו' [במ"ם צרויה], ואילו "מְראשותיו" [המ"ם בשוא] משמעו למעלה מראשו, ועל כרחך שרצה להגן על ראשו.

9)

רש"י: עלי יניח צדיק את ראשו: רש"י פירש לעיל שיעקב שם את האבנים להגנה ולא לסמוך ראשו?

1.

גור אריה: הוא גם סמך ראשו על אבן אחת.

10)

רש"י: התחילו מריבות זו עם זו וכו': מה היה עניין המריבה?

1.

גור אריה: מעלתו [ומידתו] של יעקב שהוא קדוש- נבדל מכל ענייני העולם [והחומר], ולכן הכל מתאחד אצלו [כי חלוקה היא עניין חומרי ואילו אל השכלי -הרוחני- ראויה האחדות] ולכן אמרו בני יעקב לאביהם 'כשם שאין בלבך אלא אחד' כי הוא עיקר יחוד ה' [ואצלו כל הריבוי של הפרטים בבריאה מצטרפים לבנין אחד של גילוי כבוד שמים]. רבו היכן יניח ראשו כי שם נמצאת נשמתו הנבדלת, ושם ראוי שיהיה הכל באחדות גמורה- שמי שנושא אותו יהיה ריבוי של פרטים שהצטרף לאחד. 1

2.

מהר"ל (חידושי אגדות ח"ד עמ' קו, ד"ה זאת אומרת, חולין דף צא:): ישראל נעשים עם אחד ע"י יעקב שהיה נבדל מהגשם, ועוד שהוא האב השלישי שמכריע ומאחד בין שני האבות הראשונים, ולכן בלילה זה שהגיע יעקב למעלתו רצו כל האבנים להצטרף אליו שהוא אחד, ולכן התאחדו כל האבנים. עיי"ש.


1

כמבואר במהר"ל (נצח ישראל פמ"ד, עמ' קעח' ד"ה לכך אמרו) שהאחדות היא בדבר שהוא אחד בפני עצמו, או פרטים רבים שמתאחדים ע"י דבר אחד, ולכן השבטים ייחדו את ה' ע"י הצירוף ליעקב אביהם, כי יעקב מצטרף אל כל הפרטים באופן שווה, וזהו שכתב הגור אריה כאן שהאבנים רבו תחילה מפני שהיה כאן ריבוי של פרטים, ודבר אחד [-יעקב שהוא 'אחד'] לא יכול להצטרף לשנים (כי רק הגשמי מתחלק). ע"י במהר"ל בנתיבות עולם, נתיב העבודה (פ"ז, עמ' צח ד"ה וזה שאמרו) שביאר את עניין הייחוד של יעקב.

11)

רש"י: התחילו מריבות זו עם זו וכו': וכי יש דעת באבנים לריב על מי יניח צדיק ראשו?

1.

גור אריה: אין הכוונה שהאבנים רבו מדעת, אלא הם התנהגו כך כי היה בהם ריבוי מצד עצמם, ובאותו הלילה התנהגו הדברים למעלה מהטבע כי אז הגיע יעקב למעלתו זאת.

12)

רש"י: התחילו מריבות זו עם זו וכו': למה לא פירש כמפרשי הפשט- 'ויקח אבן אחת מאבני המקום'?

1.

גור אריה: אם הוא לקח כמה אבנים אפשר לומר 'מקצת אבנים מאבני המקום', אבל אם הוא לקח רק אבן אחת אין ליחס אותה אל שאר אבני המקום. לכן דרשו שהאבנים רבו וכאילו היו כולם תחת מראשותיו.

חומש: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים