ידוע תדע: במדרש- ידוע שאני מפזרן, תדע שאני מכנסן וכו', וצריך ביאור כיצד נרמזה כאן הגאולה?
מהר"ל (נצח ישראל פ"א עמ' י ד"ה ורמזו חכמים): לפי סדר המציאות לא ראוי שיהיה עם אחד מפוזר ולכן פיזורם של ישראל הוא לא לפי הסדר, אלא הוא לפי שעה מחמת החטא, ולכן מהגלות יש ללמוד על הגאולה. 1
ועיי"ש עוד מה כוונת המדרש שהקב"ה מכנסן, פורקן וגואלן.
מה המשמעות של הגירות העבדות ועינוי?
מהר"ל (גבורות ה' פ"ס עמ' רסז, ד"ה ובמדרש אמרו): הגירות היא כאשר הם כפופים תחת אחרים בארץ נכריה, העבדות יתירה בכך שהיא שיעבוד לאחרים כדרך עבד לאדוניו, והעינוי יתר על זה שהיו משעבדים אותם יותר מדאי. עיי"ש. 1
וע"ע בגבורות ה' סוף פ"ט עמ' נט כנגד מה נגזרו שלושת העונשים הללו.
כנגד מה נגזרה עליהם עבדות ועינוי?
מהר"ל (גבורות ה' עמ' כז ד"ה וכאשר): לכל אומה 2 בחינות- מה שהם עם בלבד וזוהי מדריגתם החומרית [ובזה כל העמים שווים], ומה שהם עם מיוחד וזוהי מדריגת הצורה [וזהו התוכן הפנימי של כל עם, ובזה כל עם שונה מהעמים האחרים], וצורת ישראל שהם עם אלוקי אברהם. כשהיו במצרים היו עבדים ומשועבדים להם וזה מדריגת החומר (להיות משועבד), ואילו העינוי היה במדרגת הצורה, כי הצורות השונות מתנגדות זו לזו. 1
כי כאשר התוכן הפנימי של עם אחד מנוגד לעם אחר, יש ביניהם התנגדות והאחת מענה את השניה.
בגמ' (נדרים דף לב.) נחלקו האם נענש אברהם מפני שאשה אנגרייא בתלמידי חכמים [כשלקחם להלחם בארבעת המלכים], או מפני ששאל "במה אדע כי אירשנה", או מפני שמנע מאנשי סדום להכנס תחת כנפי השכינה בכך שהוא החזירם למלך סדום, וצריך ביאור במה נחלקו, ולמה חטאים אלה הם סיבה לגלות מצרים?
מהר"ל (גבורות ה' פ"ט עמ' נה ד"ה ותוכל): אפשר שלכל הדעות ירדו למצרים כדי לקנות אמונה ע"י העונשים שקיבלו המצרים, ונחלקו מה חטאו: א] עשה אנגריא בת"ח, כי אמנם אין לסמוך על הנס אבל המאמין אינו ירא ולא לוקח למלחמה ת"ח שלא ראוי ליקח לשם. ב] שאל "במה אדע" מפני שזו הבטחה לתת לו מתנה גדולה [והיא תלויה בכך שמקבלי המתנה יהיו ראויים לה] ולפיכך גלו כדי לקנות אמונה שלמה. ג] נמנע מלהכניס נפשות תחת כנפי השכינה כשהחזיר את אנשי סדום למלכם, ובכך הם לא קנו אמונה, ולכן ירדו למצרים כדי שישמעו העמים את ניסי היציאה ויתגיירו. 1
מהר"ל (גבורות ה' פ"ט עמ' נו ד"ה עוד): נחלקו למה נענשו בני אברהם דוקא בשיעבוד: א] החומר ראוי לשיעבוד ואילו ת"ח ראוי שיהיו בני חורין, וכן ישראל ראוי להם שיהיו בני חורין ומושלים על האומות, ולכן נשתעבדו ישראל כשם ששיעבד אברהם ת"ח. ב] גלו מפני שאמר "במה אדע" כי המשועבד תלוי בזולתו ואילו המאמין יש לו יסוד קיים שעומד לעצמו, ואברהם הוא ראש למאמינים, ולכן כשאמר "במה אדע" נגזרה גלות על בניו. עיי"ש. ג] אברהם חטא שלא גייר את אנשי סדום ולכן גלו בניו, כי כאשר ישראל נותנים כח לאומות אז יש לאומות כח לגבור עלינו.
מהר"ל (גבורות ה' פ"ט עמ' נז ד"ה ולמען): אברהם הוא שורש ישראל, וחסרון קל בשורש מתגלה ביותר בענפים, ונחלקו מהו החסרון: א] אברהם היה ראש לאבות ולכן היה נוטה להיות ראש ולהשתרר על ת"ח שאין ראוי להשתרר עליהם ולכן נשתעבדו בניו. ב] אברהם חסר את מידת הדין שהיא מידת יצחק ולכן שאל במה אדע ולכן נמשך על בניו מידת הדין. ג] אברהם היה חסר את מידת האמת שהיא מידת יעקב שאין פסול בזרעו, ולכן הוא נמנע מלהכניס גרים תחת כנפי השכינה ולכן נשתעבדו בניו ויצאו מרשות השכינה. עיי"ש. 2
עיי"ש שכל דעה ממעיטה מחומרת החטא, ועיי"ש בתחילת הפרק שהביא המהר"ל פרושים נוספים למה ירדו ישראל למצרים, ומה שהקשה עליהם.
נראה להוסיף שמידת אברהם חסד והחסד היא מידה של השפעה והתפשטות- הפך מידת הדין שעניינה גבולות. לעומתו יצחק מידתו דין, ומתנה שהיא בחסד יכולה להתבטל ע"י חטא משאין כן דבר שניתן בדין ובגזירה, ולכן מכח מידה זו לא היה לו לשאול "במה אדע".
למה ישראל נענשים בגלל חטאו של אברהם?
מהר"ל (גבורות ה' פ"ט עמ' נז ד"ה ולמען): ישראל נענשו בגלל חטא אברהם כי הוא השורש של ישראל, וחסרון בשורש מתגלה ביותר בענפים.
אם נגזרה גלות בגלל חטא אברהם, כיצד לא נענש אברהם בעצמו?
מהר"ל (גבורות ה' פ"ט עמ' נג ד"ה אמנם): אברהם עצמו לא גלה כדי שלא יתקיים גם בבני ישמעאל ועשיו "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".
מהר"ל (גבורות ה' פ"ט עמ' נד ד"ה ועוד): בזכות אברהם נברא העולם ולא יתכן שהוא יהיה גר.
מהר"ל (גבורות ה' פ"ט עמ' נד ד"ה ומעתה): אפשר שזכות האב תגן על עצמו מהעונש ולא על בניו.
וכי מפני חטא קל שכזה גלו ארבע מאות שנה?
מהר"ל, גבורות ה' (פ"ט עמ' נב): ראוי שישתעבדו כדי שיתפרסם שם ה' בעולם, אלא שאין שעיבוד בלא חטא, ולכן די בחטא קל כדי להוציא את הדבר אל הפועל.
למה גזירת הירידה למצרים נודעה דוקא לאברהם?
מהר"ל (דרך חיים פ"ה מ"ד, עמ' רכה ד"ה אמנם): אברהם נזרק תחילה לכבשן האש והוציאו ה' משם, ומכיון שהוא האב הראשון, הוא סימן לבניו במה שיהיה בתחילתם [-הירידה למצרים והיציאה משם], ולכן נודע לו שיעבוד מצרים.
הגירות נמשכה ארבע מאות שנה ולא העבדות והעינוי, וקשה למה כתוב דוקא את משך הגירות?
מהר"ל (גבורות ה' תחילת פ"י, עמ' ס): ההתנגדות אל אברהם היא דוקא בארבע כמו שארבעת המלכים נלחמו איתו, וטעם הדבר שהארבע הם הכוחות החיצוניים [כנגד ארבע רוחות השמים] ואברהם הוא יחידו של עולם [והמרכז שסביבו הכל סובב], ולכן גם זרעו גלו ארבע מאות שנה והשתעבדו ארבע דורות.
