רמב"ן (פסוק ב): למה לא מוזכר בפסוק מה הטעם שנבחר אברהם?
מהר"ל (דרך חיים פ"ה מי"ז, עמ' רסב ד"ה ויש לומר): אילו נכתב שנבחר בגלל מעשיו הטובים היינו למדים שאם יחטאו בניו ולא יהיו ראויים, תתבטל הבחירה בהם. אבל עכשיו שלא כתובה סיבה, זו אהבה בעצם שאינה תלויה בדבר ואין לה ביטול. 1
מהר"ל (דרוש לשבת הגדול, בסוף הגדה של פסח, עמ' רה ד"ה ומפני): בימי אברהם נסתלקה השכינה לרקיע וההשגחה לא הייתה גלויה, והיה אברהם תמהה על כך. ענה לו ה' שלא יזכה לגילוי ההשגחה כאשר יש לו חיבור אל הרשעים, אלא "לך לך" כי ארץ ישראל מושגחת ועיני ה' בה. 2
במדרש ממשיל לאחד שראה בירה דולקת וחיפש את בעליה, כך אברהם הבין שיש מנהיג לעולם וחיפש אותו, עד שהתגלה אליו ה' כאן, וצריך ביאור מנין לדרוש כך? ואם התקשה אברהם כיצד מניח בעל הבירה לבירתו להשרף, א"כ מהי התשובה בכך שהציץ עליו בעל הבירה?
מהר"ל (דרוש לשבת הגדול, בסוף הגדה של פסח, עמ' רה ד"ה ומפני): המדרש התקשה למה לא כתוב מהי מעלת אברהם שבגללה נגלה אליו ה'? ותירץ ר' יצחק שבימי אברהם הייתה ה'בירה דולקת'- נסתלקה השכינה לרקיע וההשגחה לא הייתה גלויה, והיה אברהם תמהה על כך. ענה לו ה' שלא יזכה לגילוי ההשגחה כאשר יש לו חיבור אל הרשעים, אלא "לך לך" כי ארץ ישראל מושגחת ועיני ה' בה. 1
לכאורה כוונתו שלא נכתבה מעלת אברהם כי הארץ לא ניתנה לו כשכר על מעלתו אלא כמקום הראוי לעבודת ה' שלו.
שאלות על רש"י
רש"י: להנאתך ולטובתך: למה כפל רש"י "להנאתך ולטובתך"?
גור אריה: אם היה זה לצרכו רק בדבר אחד, היה צריך לכתובו ולא לכתוב בסתם שההליכה היא לצורכו.
רש"י: להנאתך ולטובתך: לא תמיד כשכתוב 'לך' או 'לכם' פירשו שזה להנאתך?
גור אריה: לפעמים הכוונה היא 'לדעתך', אבל כאן הקב"ה מצוה אותו ללכת, ולכן פירשו שזה לרצונך- להנאתך.
רש"י: וכאן אי אתה זוכה לבנים: הפסוק ממשיך "ואעשך לגוי גדול" וא"כ ראוי היה לומר 'וכאן אי אתה זוכה לגוי גדול'?
גור אריה: הזכיה בבנים תלויה בארץ כפי שכתוב בגמ' (יבמות דף סד.) שישיבת חו"ל אינה עולה למנין השנים של עקרות, אבל ריבוי הבנים איננו תלוי בארץ.
