english
1)

רש"י: ויתקנאו בו: וכי יש קנאה אצל מלאכים?

1.

גור אריה: אין הכוונה לקנאה ממש אלא שהאדם הוא בתחתונים וצלם האלוקים שבו ראוי לעליונים כפי מעלתם, והקנאה כאן פירושה שיש באדם מצב שאינו ראוי [כלפי המלאכים].

2)

רש"י: ויתקנאו בו...וכשהוא דן...המלכים: מה הקשר בין דין המלכים לכאן?

1.

גור אריה: להיוועץ במלאכים על כל דבר זוהי שפלות, ואילו מידת ענווה היא להיוועץ בהם רק בדברים גדולים, לכן ה' נועץ בהם כשהוא דן את המלכים וכן בבריאת האדם שהם עלולים לקנאות בו.

3)

רש"י: ויתקנאו בו...וכשהוא דן...המלכים: בגמ' בסנהדרין (דף לח:) מבואר שהקב"ה נמלך במלאכים בכל דבר, ולמה רש"י לא פירש כך?

1.

גור אריה: רש"י סמך על המדרש שם כתוב שה' נטל רשות מהמלאכים, ומשמע שיש צד שלא יתנו רשות, והיינו מחמת קנאתם.

4)

רש"י: ויתקנאו בו...וכשהוא דן...המלכים: בגמ' בסנהדרין (דף לח:) מבואר שהקב"ה נמלך במלאכים בכל דבר, וצריך ביאור מה טעם הדבר?

1.

גור אריה: ה' נמלך בפמליא שלו פרושו שמעשה זה ישר כלפי כל הנבראים [ומוסכם על כל הכוחות הפועלים בבריאה], ולא כמלך בשר ודם שמעשיו ישרים כלפי האחד ואינם ישרים כלפי האחר. 1


1

ע"ע בחידושי אגדות למהר"ל (ח"ג עמ' מד ד"ה ואמר, ב"מ דף פו.) שהאריך בכך שבודאי אין הקב"ה זקוק לעצה מהנבראים, אלא שמלך בו"ד גוזר על עמו ואינו משגיח במקבלי הגזירה [האם הם חפצים בגזירה זו], ואילו הקב"ה מעשיו ראויים אל המקבלים, עיי"ש עוד שהאריך. וע"ע בדבריו שם (עמ' קנא ד"ה רצונכם, סנהדרין דף לח ב) שהאדם קשור לעליונים אבל אינו ראוי להם מצד שהוא חוטא, ולכן היו מלאכים שקיטרגו על בריאתו, עיי"ש עוד.

5)

רש"י: נמלך בפמליא שלו: לפי דברי הגמ' שה' נמלך בפמליא שלו בכל דבר, קשה למה דווקא בבריאת האדם כתוב "נעשה"?

1.

גור אריה: הכל נברא בשביל האדם, ואם האדם הוא ראוי, ראויים גם כל אלו שנבראו למענו ולכן כאן כתוב שנועץ בפמליא שלו. 1


1

עיין עוד במהר"ל (גבורות ה' פס"ז עמ' שיא) שהמלאכים מתחלקים לשבעים כוחות וכנגדם התפלגו בני האדם לשבעים אומות, ומשום כך נועץ במלאכים קודם בריאת האדם כי כל המלאכים שותפים באדם.

6)

רש"י: בצלמינו- בדפוס שלנו: למה לא פירש כפשוטו?

1.

גור אריה: גם בפסוק הבא כתוב "ויברא אלוקים את האדם בצלמו" ושם אין לפרש בצלם אלוקים שהרי זהו המשך הפסוק "בצלם אלוקים ברא אותו", ועל כרחך שבצלמו פרושו בדפוס העשוי לו.

2.

גור אריה: האדם נברא בצלם אלוקים ולא בצלם המלאכים, ולכן פירש רש"י "בדפוס שלנו".

7)

רש"י: אמר להם יש בעליונים כדמותי וכו': מנין לרש"י שכך אמר להם?

1.

גור אריה: הקב"ה לא נועץ 'האם נעשה אדם' אלא אמר "נעשה אדם", משמע שנתן טעם לברוא את האדם, ולכן פירש רש"י את טעמו.

8)

רש"י: הרי יש קנאה במעשה בראשית: קשה שקנאה אינה שייכת במי שאינו בעל שכל?

1.

גור אריה: הכוונה ששמים וארץ שקולים זה כזה, שהרי פעמים כתוב 'שמים וארץ' ופעמים 'ארץ ושמים', ולכן אם אינם שקולים יש קנאה במעשה בראשית.

2.

גור אריה: צריך שיהיה חיבור בין העליונים והתחתונים, והאדם הוא המחבר ביניהם. לכן אם לא נברא האדם יש קנאה במעשה בראשית כי רק בעליונים יש בדמותו של הקב"ה ובתחתונים אין, וזוהי הקנאה דהיינו ההתנגדות.

9)

מה הקשר בין חלקי הפסוק- בריאת האדם בצלם, ושליטתו בכל הברואים?

1.

מהר"ל (דרך חיים פ"ג מי"ד עמ' קמד): "נעשה אדם בצלמינו" שיהיה יחיד בתחתונים ושאר הנבראים ישתעבדו לו, ולכן "וירדו בדגת הים". וכתוב "בצלמינו" [דהיינו ש'צלם' האדם הוא כ'צלם המלאכים] כי כל הנבראים הם תחת המלאכים, אבל באדם נוסף 'צלם אלוקים' [ולא בצלם המלאכים] כי הוא יחיד בתחתונים, ובזה עדיף האדם על המלאכים.

חומש: פרק: פסוק:
חודש: יום: שנה:
חודש: יום: שנה:

KIH Logo
כולל עיון הדף
הקדשות ותרומות תגובות מקוראים רשימות דוא"ל חומר על כל התלמוד והמשנה שאל את הכולל קישורים ללומדי התלמוד לוח למחזור הנוכחי לוחות ללימודים יומיים אחרים