גמ' יז: - יט:

לסומכוס (ורב יהודה ותני רמי בר יחזקאל) צרורות משלם נ"ש [כחו כגופו] (וספק בכח כחו), לרבנן ח"נ [כגופו אלא הלכה למשה מסיני]

תרנגול שהזיק ברוח שבכנפיו הוי צרורות

עגלה מושכת קרון ע"ג כלים - נ"ש [רש"י - כגופה]

תרנגול מחטט בחבל ונפסק ונשבר הדלי - נ"ש [בתר מעיקרא, באזיל מיניה מיניה (רש"י - ודחפו בשעת שבירה)]

פסיקת חבל אורחיה במאוס בלישה

דרסה ונתגלגל כלי למקום אחר ונשבר -

לרבה נ"ש [בתר מעיקרא - גופו], לרבא ספק ח"נ [אולי בתר תבר מנא]

כלב שהדליק גדיש - משנה - ח"נ מגופו, ר' אלעזר - נ"ש מגופו [מח' דאייעד אי אין העדאה לצרורות או כן (ל"ק דרש"י - בדשני בצרורות ג"פ אי נהיה כאורחי' או דנעשה תולדה דקרן ומגופו אצד תמות כרבי יהודה, ל"ב - בצרורות כאורחייהו), כסומכוס ובדשני פעם אחת (רש"י - ת' דקרן) ופליגי בדרבנן ור"ט אי נ"ש מגופו [דיו בדלא מיפרך ק"ו] ברשות הניזק]

צרורות: לר"פ (ג:) מעלייה, לפי' א' במח' המשנה ור' אלעזר - מגופו, לרבא ספק

רב אשי - ספק אי בשינוי רביע נזק

רבא - ספק אי יש העדאה לשלם נ"ש (ב' לשונות ברש"י אי דוקא בשינה או באורחייהו)

מח' אי הידוס מועד [אי בתר מעיקרא (ואין צרורות), אי צרורות מעלייה, אי העדאה לצרורות, אי כסומכוס]

הטלת גללים לעיסה - ח"נ [משונה],
בדדחיק לה - רב יהודה - נ"ש [כסומכוס], ר' אלעזר - ח"נ [לא כגופו]

ר' אבא בר ממל - התיזה בביעוט במקום שא"א בלי התזה - ספק אי משונה (רש"י - נ"מ לרביע נזק; לנ"ש בדאעייד)

התיזה ברה"ר והזיקה ברה"י חייב

כשכוש יתירא בזנבה, כשכוש באמתה - ספק אי הוי קרן

דליל קשור ברגל תרנגול: בדנייח - נקשר מאליו - בעל התרנגול פטור [איש בור ולא שור בור]; קשרו אדם - חייב הכל [בור המתגלגל]

בזרק - ח"נ צרורות, לרש"י - והקושר פטור [לא נתקל]

רש"י יז: - יט:

חוטם חזיר שהתיז - לרש"י - כצרורות דרגל - לא גופו אלא כחו

אי כחו לאו כגופו אין ח"נ אלא במשונה ולא באורחיה

הו"א דרש"י - גללים להנאתה תולדה דשן, רש"י - צרורות משא"כ שן הוי הזיקא דגופא

חיוב הקושר דליל הפקר - לרש"י - דקנייה בהגבהה

גמ' יט: - כא:

שן משלמת ח"נ באכל דבר דאפי' ע"י הדחק (רעב) לאו אורחיה

(פת ובשר לאו אורחי': בצבי, צלוי בחיה, על השלחן),

בקפצה ואכלה (ור"מ ור"י חולקים)

אבל נ"ש אאכילת סל, שבירת חבית בשעת אכילה

ברה"ר פטור [בשדה אחר]

חוץ: 1) אילפא - מע"ג חברתה [כחצר הניזק, לר' יוסי ור"א - אין דרכו] ור"מ ור"י חולקים,
2) לרש"י - גלגלה מרה"י ואכלה ברה"ר (ולהיפך) - ספק [אי בתר לקיחה או
אכילה
]
3) אכלה ברה"י עלים ארוכים עד רה"ר
4) מחזרת ראשה לאכול מצידי הרחבה [לרש"י - משונה - ח"נ]
(לל"ק לשמואל פטור [לרש"י - אורחיה] אא"כ קמה שם)

כל המשנה (רבוצה ברה"ר, לרב כסות וכלים ברה"ר (ואולי ר' יוחנן חולק)) ובא אחר ושינה בה

רב ור"ל - פטור, שמואל - חייב,
רבא (כד:) - רשות לסגויי על רבוצה ולא לבעוט

שן ברה"ר משלמת מה שנהנית: רבה, רשב"י - דמי עמיר (קש ותבן)
רבא, ברייתא - דמי שעורין בזול (2/3) בדבר הראוי לה

זה נהנה וזה לא חסר: רמי בר חמא - חייב,

ר' אמי, ר' יוחנן, רב הונא אמר רב - פטור
חוץ: לרש"י - מדעתו, הקדש [כמדעת (לרש"י - שכינה יודעת)], קיימא לאגרא [חסר]

רב סחורא - רב הונא אמר רב - פטור בדר בחצרו [שאיה יוכת שער, רב יוסף - מיושב קיים]

מקיף שדות חבירו שגדר ד' רוחות -

רבנן - ניקף חייב [גרמת לי הקיפא יתירא (לרש"י - בין המקיף להניקף)]

ר' יוסי - פטור [סגי לי בנטירא בר זוזא]

בעל עלייה שבנה ודר בבית - לת"ק פטור משכר [משתעבד לעלייה]
לר"י חייב [מחסרו שחרוריתא דאשייתא]

ל"ב - מקצה מקום לרה"ר ונאכל פירותיו (לרש"י - דרך הילוכה) -

רב - פטור [הפקיר רשותו ולא בורו חייב (רש"י - וכל הקודם זכה)]

שמואל - חייב [בור ברשותו פטור, חזי להו (לרש"י - ויש רשות לתתן שם)]

גמ' כא: - כג:

קפיצת כלב מגג נ"ש, נפילה פטור [תחלתו בפשיעה וסופו באונס, כלים קרובים לכותל אין פשיעה] חוץ מכותל צר [רש"י - פשע - יקפוץ אמעקה ומשם יפול; משופע]

דילוג ממטה למעלה - כלב וגדי - לרש"י - ח"נ [משונה], אדם ותרנגול - נ"ש

כלב שהדליק בגחלת חברו:

לר' יוחנן אשו משום חציו (לרש"י - איהו קעביד) [כי תצא - מעצמה - ישלם "המבעיר"] - אמקום הנחה נ"ש, אגדיש ח"נ [צרורות]

לר"ל אשו משום ממונו (לרש"י - כשורו ובורו) -
אמקום גחלת - במנח נ"ש ובזרק ח"נ [רש"י - צרורות; משונה]
אגדיש פטור [לרש"י - לאו ממונו]

מודה ר"ל באפושי טעינת גמל עד שנכנס לחנות ונדלק ועמדה להטיל מימיה וסכסכה בכל הבירה דחייב

שרף עבד דחד (לר"ל בהצית בגופו) וגדי דחד - פטור [קלב"מ]

לר' יוחנן מסר לחרש שלהבת פטור [צבתא דחרש (לרש"י - חציו דחרש)]
עצים ושרגא חייב [רש"י - פושע]

לר' יוחנן חייב אטמון [רש"י - פצע תחת פצע - אפי' שוגג] אא"כ כלו חציו (נפלה גדר ולא גדרה) [לר' יוחנן נמי משום ממונו]

לר' יוחנן אשו חייב בד' דברים (חוץ מבושת) [רש"י - פשיעה], לר"ל פטור

נ"מ בין חציו לממונו: 1) גחלת חברו, 2) שאר גדיש, 3) לא הצית גופו, 4) מסר שלהבת לחרש, 5) טמון, 6) ד' דברים

סתם דלתות חתורות אצל כלב (לרש"י - לאו משונה)

פי פרה כחצר הניזק דמי

השיך בו נחש - ר"י - סייף ונחש פטור [ארס בין שיניו],
חכמים - פטור ונחש בסקילה [מעצמו מקיא]

שור שהרג ברשות מזיק - פטור מכופר [ברשותי מאי בעי] אבל שור בסקילה

עיזים דקיימי לשחיטה המזיקין - מתרינן ג"פ ומוכרין מיד לקצב

רש"י כב: - כג.

ל"ב ברש"י סא: - גדי הו"ל לברוח מאש ופטור, ורש"י חולק - אין בו דעת

מהרש"ל לל"ק דרש"י - למסקנא מודה ר' יוחנן דחציו רק משום ממונו ופטור אגחלת חברו

לא שימר גחלתו - חייב נמי בעל הכלב אגדיש - לרש"י - כ"א ח"נ לר' יוחנן

גמ' כג: - כד:

מועד: ר"י - ג' ימים [תמול מתמול שלשום - ולא ישמרנו] (לרבא - לרש"י - נ"ש בפעם ג'; ואביי חולק)
ותם משיחזור ג' ימים

ר"מ - ג"פ [כ"ש קירב נגיחותיו] ותם כשתינוקות ממשמשין

ר' יוסי, להל' - ג' ימים ותם בתינוקות

ר"ש - ג"פ ותם ג' ימים

ספק אי ג' ימים לייעודי תורא ואפי' העידו ביום א' או לייעודי גברא (לרש"י - למסקנא לייעודי תורא)

מועד כשיעידו בפני ב"ד ובפני בעלים

ולהזמה (ברמוזי זל"ז, באו רצופים, לא מכירין השור) עד שיוזמו כל ג' כתות

משסה כלב או נחש - משסה פטור [גרמא] וספק אי בעל הכלב חייב
רבא - ועכ"פ פטור בנשך המשסה [משנה ושינה בו]

בעטה מהלכת ברבוצה ברה"ר - ר"ל - פטור [משנה ושינה בו], רבא - חייב [רשות רק לסגויי]

רש"י כג: - כד.

לרש"י לרבא - נ"ש אע"פ שלא ידעו בעלים תחלה

הוזמו ג' כתות - לרש"י - כת ג' משלם צד תמות ושלשתן חצי שני

גמ' כד: - כז.

לר"ט קרן בחצר הניזק נ"ש, כופר שלם [ק"ו משן ורגל דפטורין ברה"ר - ואין דיו במיפרך ק"ו]

קרי בזב מטמא אף במשא [ר' יהושע - א"א בלי צחצוחי זיבה, לתנא דכלים - ק"ו מרוק] ור"א חולק

מפץ בשרץ [ק"ו מפכי חרס קטנים דטהור בזב]

מפץ באוהל מת לטומאת ז' [ג"ש בגד ועור משרץ, למ"ד דון מינה ומינה - וכבסתם ביום השביעי - כל טומ' מת]

אדם פטור מכופר (לרש"י - במזיד ולא התרו) [יושת עליו - ולא על אדם, (לרש"י נג: - בר קטלא, ותד"ב חזקי')]; שור פטור מד' דברים [איש בעמיתו]

רגל חייב כופר בחצר הניזק (וברייתא דר"ש אליבא דרבא (מא.) חולק)

אדם מועד לעולם אפי' אונס [פצע תחת פצע] אבל ד' דברים רק בקרוב למזיד (רוח מצויה) [לרש"י - דומיא דכי יריבון]

לשן ועין לרשב"ג עד שיתכוין [ושיחתה] ורבנן חולקים, לגלות בעי ידיעה מעיקרא [בשגגה]

רבה - זרק כלי - השובר במקל פטור [מנא תבירא] (לרבא יז: - ספק),
המסלק כרים פטור [לרש"י - גרמא]

זרק תינוק - המקבלו בסייף לר"י בן בתירא חייב [קירב מיתתו] ורבנן חולקין,

מועד שקבלו בקרניו - לר' ישמעאל בריב"ב חייב [כופר דמי מזיק] ורבנן חולקין

נתכוין להזיק (רש"י - להנאתו) ולא לבייש חייב בבושת [ושלחה ידה והחזיקה]

גחלת עליו, על עבדו פטור [הו"ל לסלקה]; על ממונו, שורו חייב [רש"י - אתבע בדין]

רש"י כה: - כו:

רש"י - פכין קטנין שאינו ראוי למגע אינו מטמא בהיסט

נתכוין לזרוק ב' וזרק ד' - ל"ק דרש"י - חייב גלות [לרש"י - אינו בכלל לא יזיד] אא"כ הלך לצד שני;
ל"ב - פטור [אשר לא צדה - פרט לצידד]

עוד חומר לימוד
למסכת בבא קמא