עבודה זרה דף ל"ד ע"א

קיבל עליו תענית מחצות היום והלאה באופנים דלהלן, האם עלתה לו תענית? [תד"ה מתענין].

כשלא אכל עד חצי היום כשאכל קודם חצי היום
לפירוש רש"י עלתה [1] לא עלתה
לתוס' בשם הירושלמי עלתה עלתה

החרצנים ושמרים באופנים דלהלן, מה דינם באכילה ובהנאה?

כשהם לחים כשהם יבשים (אחר י"ב חודש)
לר' מאיר (במשנה לעיל כ"ט ע"ב) אסורים אסורים [2]
לרבנן (במשנה לעיל כ"ט ע"ב) אסורים מותרים [3]

עבודה זרה דף ל"ד ע"ב

מורייס של אומן [4] (מים ומלח שנותנים על שומן של דגים), האם מותר?

במקום שהיין יקר מהמורייס במקום שהיין זול מהמורייס
בפעם הראשונה והשניה של נתינת המים והמלח מותר אסור
בפעם השלישית אסור אסור

האם המחשב מעבודה לעבודה - כגון: מעבודת שחיטה לעבודת חלב ודם - מועלת מחשבתו?

לענין איסור עבודה זרה לענין איסור פיגול
לר' יוחנן מועלת מועלת
לריש לקיש אינה מועלת מועלת

-------------------------------------------------

[1] וכתבו תוס' דצריך לומר שקבל על עצמו מאתמול: שאם יהיה בתענית עד חצי היום יהיה בתענית עד שתחשך, ואם לא קיבל לא עשה כלום. אולם באי נמי כתבו תוס' דמה שצריך קבלה היינו לענין לכתחילה ולקבל שכר תענית, אולם אם לא קיבל מ"מ מהני לענין שנדרו נדר.

[2] ואף שר' מאיר הזכיר במשנה רק חרצנים, אולם לכאורה אין חילוק בין דין חרצנים לדין שמרים.

[3] ורבינו אפרים [בד"ה דורדיא] ס"ל להתיר כל יבשים אפי' שנתייבשו בתנור. ור"ת חלק עליו וס"ל שדוקא שעבר עליהם י"ב חודש, ועוד התנה ר"ת בחרצנים ושמרים, שדוקא באופן שעושה מהן תמד שנתנו כבר את טעמם במים אז מותרים לאחר י"ב חודש ואם לאו אסורים.

[4] אולם של בעלי בתים - כתבו בתד"ה מורייס - שאסור באכילה ולר"מ אסור גם בהנאה. וכן כל אסור ומותר דלהלן, לר' מאיר אסור גם בהנאה, ולרבנן מותר בהנאה, משום שאין האיסור עומד בעינו.

עוד חומר לימוד על הדף