עבודה זרה דף כ"א ע"א

אליבא דר' מאיר האם מותר להשכיר או למכור בתים או שדות במקומות דלהלן?

בארץ ישראל בסוריא בחוץ לארץ
בתים אסור להשכיר: מותר
למכור: אסור
מותר
בשדות אסור אסור להשכיר: מותר
למכור: אסור

אליבא דר' יוסי האם מותר להשכיר או למכור בתים או שדות במקומות דלהלן?

בארץ ישראל בסוריא בחוץ לארץ
בתים להשכיר: מותר
למכור: אסור
מותר מותר
בשדות אסור להשכיר: מותר
למכור: אסור
מותר

האם חשוב הפקעה ממעשר מה שמוכרים שדה לעכו"ם למ"ד דלהלן? [תד"ה הא].

למ"ד אין קנין לעכו"ם להקפיע ממעשר למ"ד יש קנין וכו'
ליש מפרשים בתוס' מפקיע [1] מפקיע
לשיטת התוס' אינו מפקיע [2] מפקיע

השוכר בית מחבירו, האם חייב במזוזה? [תד"ה הא].

מדאורייתא [3] מדרבנן
בא"י פטור לעולם חייב מיד [4]
בחו"ל פטור לעולם חייב לאחר ל' [5]

עבודה זרה דף כ"א ע"ב

האם מותר להשכיר לעכו"ם או כותי מרחץ או שדה?

לעכו"ם לכותי
מרחץ לרשב"ג: אסור [6]
לרשב"א: מותר [7]
מותר [8]
שדה מותר [9] לרשב"ג: מותר [10]
לרשב"א: אסור [11]

ישראל ששכר פועלים לבנות לו בית האם מותר להם לבנות בשבת? [תד"ה אריסא].

אליבא דרשב"ג אליבא דרשב"א
לרבינו תם מותר [12] אסור
לר"י אסור [13] אסור

-------------------------------------------------

[1] והם מפרשים דאף שחייבת במעשר כיון שהעכו"ם במציאות אינו מפריש ממנה מעשר, הרי שאין מקיימים בזה השדה מצות מעשר.

[2] ס"ל לתוס' שלשון הפקעה היינו שמפקיע החיוב לגמרי וזה שייך רק למ"ד יש קנין לעכו"ם להפקיע וכו', אבל למ"ד דאין קנין לא חשוב הפקעה מה שאין העכו"ם נותן מעשר, דגם עתה אם יזרע בה ישראל תתחייב במעשר. וראיה לזה, דא"כ למה אסרינן בשכירות משום גזירה אטו מכירה, הא יש לאסור שכירות עצמה מטעם שאין העכו"ם נותן מעשר בפועל, אלא ע"כ שזה לא חשוב הפקעה.

[3] מדאורייתא אינו חייב אלא בבית שלו, דכתיב ביתך - ולא של אחרים.

[4] עי' במנחות [דף מ"ד ע"א] הטעם משום ישוב ארץ ישראל ועי' ברש"י שם.

[5] מגזרה דרבנן מפני שנראית כשלו, אבל קודם ל' יום לא נראה כשלו ופטור.

[6] והטעם, מפני שנקרא המרחץ על שמו של ישראל, והעכו"ם עושה בה מלאכה בשבתות וימים טובים, ואין אריסות למרחץ.

[7] ס"ל לרשב"א דעכו"ם אמרינן ליה וציית, ומציית לנו שלא לעשות מלאכה בשבתות, וזה טעמו בשדה וה"ה במרחץ.

[8] דאין הכותי עושה מלאכה בשבת, ובחול המועד מותר לעשות מלאכה גם לנו במרחץ.

[9] לרשב"ג הטעם משום שאריס אריסותיה קא עביד, ואינו בשביל הישראל. ולרשב"א לית ליה הטעם דאריס אריסותיה קא עביד ולכן אסור בכותי, ומ"מ בעכו"ם מותר דלא חיישינן שיעשה עבודה בשדה בשבת דכיון שאומרים לו שלא יעשה ומציית.

[10] ס"ל דאריס אריסותיה קא עביד, וא"כ גם אם יעשה הכותי עבודה בחול המועד [שבשבת בין כה הם לא עושים], לא חשוב שעושה בשביל הישראל. [ומטעם לפני עור עי' בראשונים שאינו פשוט לאסור כאן משום זה].

[11] מפני שעושה בה הכותי מלאכה בחול המועד, ולית ליה לרשב"א טעמא דאריס אריסותיה קא עביד ונקרא על שם הישראל. ועוד שעובר הישראל על לפני עור.

[12] דס"ל לרשב"ג שאריס אריסותיה קא עביד, וא"כ כל שכן הוא, דמה שדה שמשביחו מותר קל וחומר גבי בית שלא שייך שבח במה שממהר העכו"ם לעשותו. ואע"פ שלרשב"א אסור ולית ליה אריס אריסותיה קא עביד מ"מ הלכה כרשב"ג.

[13] ס"ל לתוס' ששונה קבלנות בית משדה, דבשדה אין רגילים בה אלא באריסות וחכירות, משא"כ רוב בנין בתים הוא ע"י שכיר יום, ולכך יש לאסור אפי' בקבלנות משום שהרואה אומר דשכירי יום נינהו. והר"מ נתן טעם אחר לאסור, דכיון שמקבל בקבלנות מעות בשכרו לא הוי כשותף ואסור משא"כ בשדה שנוטל פירות חשוב שותף וטורח בשל עצמו.

עוד חומר לימוד על הדף