עבודה זרה דף י"ט ע"ב

מאמתי משמשי עבודת כוכבים או עבודת כוכבים עצמה של נכרים נאסרים?

משמשי ע"ז ע"ז עצמה
לר' ישמעאל משיעבדו משיעבדו
לר' עקיבא משיעבדו מיד שנעשו [1]

למ"ד דלהלן, מתי אמרינן שישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ומתי אמרינן שאינה אלא לבסוף? [תד"ה אלמא].

לענין ע"ז וקדושין [2] לענין מרבין על השכר ובל תלין [3]
למ"ד ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף מתחילה ועד סוף אינה אלא לבסוף
למ"ד אינה לשכירות אלא לבסוף אינה אלא לבסוף אינה אלא לבסוף

-------------------------------------------------

[1] ולפי"ז הוקשה לגמ' מה שאמר ר' אלעזר אמר ר' יוחנן שאם בנה ע"ז לעכו"ם שכרו מותר. ותירץ רבה בר עולא, דכיון שאין ע"ז נעשית ע"ז רק במכוש האחרון ובמכוש האחרון אין בו שוה פרוטה, והדין הוא שישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, א"כ שכרו על כל פעולת העבודה הוא שכר מותר, והשכר של המכוש האחרון האסור אין בו שוה פרוטה.

[2] הנה אמרינן בסוגיין שמה שאמר ר' אלעזר ששכרו מותר הוא משום דס"ל שישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, ולכך אין שכרו נאסר, אולם למ"ד שאינה אלא לבסוף, א"כ קיבול שכרו הוא רק במכוש האחרון ואז נעשית ע"ז וא"כ שכרו אסור. וכן באומרת עשה לי שירין טבעות ואקדש לך - אינה מקודשת - כיון שישנה לשכירות מתחילה ועד סוף, הרי שכל פעולה ופעולה שעושה מחייבת השכירות עליה והיא נזקפת במלוה - והמקדש במלוה אינה מקודשת.

[3] כתבו תוס' שבזה לא נחלקו המ"ד הנ"ל, דהרי זמן נתינת השכר לכו"ע אינו אלא לבסוף [ולענינים אלו הכל תלוי בנתינת השכר ממש], ולכך לא נקרא ריבית במה שהמשכיר איזה דבר אומר אם תתן ל השכירות עכשיו תקבל בעשר זוז, ואם תתן לי חודש בחודשו הוא זוז לחודש (והיינו בשתים עשרה), דכיון שזמן התשלום הוא רק לבסוף, הרי שאינו אגר נטר, אלא להיפך שאומר לו שאם יקדים המעות יתן לו בזול יותר. וכן לענין בל תלין, לא שייך שיעבור, כיון שאין חייב לו את שכרו לכו"ע רק לבסוף.

עוד חומר לימוד על הדף