זבחים דף ק"י ע"א

כל הקרבנות דמשנתינו שהוציאם וחסרו והקריבם או הקטירן בחוץ, האם חייב.

חסרו בפנים חסרו בחוץ
לחכמים פטור איבעיא [1]
לר' אלעזר פטור פטור

הקריב בשר ואימורים בחוץ כשהם מחוברים, האם חייב?

לשמואל לר' יוחנן לרב
אליבא דר' יוסי דבעי ראש המזבח כשהפכן: חייב
בלא הפכן: פטור
פטור חייב
אליבא דר' שמעון דאפי' על הסלע חייב חייב חייב

הקטיר את הקומץ ולא הקטיר את הלבונה, האם התיר כנגדו בשירים [2]?

האם מתיר הקומץ כנגדו בשירים?
לר' מאיר - דמפגלין בחצי מתיר מתיר
לרבנן דר"מ ור' אלעזר - דאין מפגלין וכו' אינו מתיר ואפי' אינו מקליש
לרבנן דמשנתינו איבעיא

זבחים דף ק"י ע"ב

מילא בכלי קודש יותר מג' לוגים וניסך את היותר מג' לוגים בחוץ, או שמילא פחות מג' לוגים ונסכן בחוץ, לת"ק ור"א האם חייב? [תד"ה ביש, בקרבו].

אליבא דרב נחמן בר יצחק אליבא דרב פפא
לרש"י לתנא קמא: חייב
לר"א: פטור
פטור
לתוס' לתנא קמא: פטור
לר"א חייב [3]
חייב

-------------------------------------------------

[1] הגמ' הסתפקה האם כשהוציא אותם שלמים וחסרו בחוץ ע"י איבוד או שריפה, האם נפסלו בחסרון ויהיה פטור על הקרבתן בחוץ, או לא. ורצה אביי לפשוט ממה ששמע מרבה: דעד כאן לא פליגי רבנן לחייב בהקטיר כזית מהן בחוץ - אלא בדאיתיה לשאר בעינה [או שהקטירו כהלכתו בפנים], אבל בחסרון דאיבוד ושריפה מודו. ודחתה הגמ', דילמא הם מודים דוקא כשחסר כבר בפנים, אולם אם חסר רק בחוץ, מה לי פסול יוצא שבכו"א חייב בחוץ, ומה לי פסול חסר.

[2] רש"י מפרש לענין אכילה של חצי מהמנחה. ותוס' ד"ה קומץ, הקשו איך מתברר חלקו של קומץ אפי' למאן דאית ליה ברירה. ולכן פירשו שודאי דאינו מותר באכילה, אלא הנפק"מ היא דאי משרא שרי פלגא - א"כ החצי השני נשאר באיסורו הראשון ולוקה עליו [והיינו שכל חתיכה וחתיכה שאוכל יש בה חצי מותר וחצי אסור, וכשיאכל ב' כזיתים ילקה], ואי מקלש קליש - א"כ הכל נקלש ולא לוקה כלל.

[3] באופן שלא קבעינהו מנא, אולם בקבעו מנא אינו חייב בפחות מג' לוגים, דאין שיעור למים.

עוד חומר לימוד על הדף