זבחים דף י"ג ע"א

איזה פרטי דינים נתחדשו בסוגיא, בענין קבלה וזריקה?

קבלה זריקה
חישב שלא לשמו פוסל פוסל
חישב במחשבת פיגול אינו פוסל [1] פוסל
עשאן בחוץ אין חייב כרת חייב כרת
עשו פסולים אין חייבים מיתה חייבים מיתה

זבחים דף י"ג ע"ב

העושה טבילת אצבע בקרבן חטאת ומפגל וחושב להקטיר אימורים למחר האם פוסל - למסקנא?

בחטאות הפנימיות בחטאות החיצוניות
אליבא דרבנן פוסל [2] כשר [3]
אליבא דר' שמעון כשר [4] כשר

-------------------------------------------------

[1] אמנם לא קאי הכי, ויש פסול פיגול גם בקבלה. אולם רק באופן שאומר שמקבל את הדם על מנת לאכול בשר או אפי' לשפוך שיירים למחר. אבל אם כששחט אמר הריני שוחט על מנת לקבל למחר - לא חשיב מחשבת פיגול, דמחשבת פיגול שייכת רק אם חושב לעשות אכילת אדם או אכילת מזבח למחר.

[2] ומבואר בסוגיא דהגם שילפינן פיגול משלמים, ובשלמים אין טבילת אצבע, מ"מ הלימוד הוא כך: ומה שלמים כל דבר הפוסל בהם מוציאם מידי פיגול [כגון ששחט וחשב לפגל ולזרוק למחר, ואח"כ קיבל במחשבה לזרוק חוץ למקומו שהוא דבר הפוסל בשלמים - מוציאו מידי פיגול], ודבר המעכב בהם [כגון ד' עבודות] מביאם לידי פיגול - שאם חישב באחת מהן לעשות הקטרת אימורים חוץ לזמנו הוי פיגול. כן בחטאת - דבר הפוסל בה [כגון שלא לשמו - מוציאה מידי פיגול], ודבר המעכב בה [אפי' טבילת אצבע] מביאה לידי פיגול - אם פיגל בה.

[3] כן העמידה הגמ' את הברייתות: דתני חדא דטבילת אצבע מפגלת, ותניא אידך שאינה מפגלת ואינה מתפגלת, שניהם אליבא דרבנן. והא דמפגלת בחטאות הפנימיות, והא דלא בחיצוניות [שגם בהם הגם שלא כתוב טבילת אצבע - מ"מ כתוב ולקח ומשמע שצריך לקחת ביד].

[4] בתחילה סברא הגמ' שטעמו לשיטתו שלא חשיבא הולכה לפסול בה במחשבה, וה"ה בטבילת אצבע נמי [ועי' שיטה מקובצת אות י"א]. ולבסוף אמרה שטעמו הוא שס"ל שכל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין בו משום פיגול.

עוד חומר לימוד על הדף