זבחים דף י"ב ע"א

לר' יוחנן אליבא דבן בתירא שפסח בי"ד שחרית פסול לשמו ושלא לשמו, כשהפריש את הפסח בזמנים דלהלן, האם כשר?

אחר חצות בי"ד בבוקר בי"ד מאורתא
לר' אבהו כשר פסול [1] פסול
לאביי כשר כשר [2] פסול
לרב פפא כשר כשר כשר

לתנאים דלהלן, שחט קרבן בלילה באופנים דלהלן, האם ירד? [תד"ה יום].

אחרי יום השמיני בליל יום השמיני
לר' שמעון [3] לא ירד ירד [4]
לר' יהודה ירד ירד

לר' יהודה שהשוחט קרבן בלילה ירד, שחטו בלילה בבמה באופנים דלהלן האם ירד? [תד"ה יום].

אחרי יום השמיני בליל יום השמיני
למ"ד אין פסול לילה בבמה [5] יעלה לכתחילה ירד [6]
למ"ד יש פסול לילה בבמה לא ירד [7] ירד

-------------------------------------------------

[1] דכיון דס"ל לר' יוחנן לחלוק על ר' אושעיא [לעיף דף י"א ע"ב שפירש שהפסח בשחרית שלא לשמו פסול ולשמו כשר], וס"ל לר' יוחנן שבשחרית בין לשמו ובין שלא לשמו פסול, וא"כ אם יפריש בבוקר הוי דחוי מעיקרא, דאינו ראוי להקרבה כלל בין לשמו ובין שלא לשמו, וס"ל לר' יוחנן דדחוי מעיקרא הוי דחוי לגמרי, ואם הפריש מאתמול כ"ש דפסול, והטעם דנראה להקרבה שלא לשמו וחזר ונדחה, ובנראה ונדחה לכו"ע פסול.

[2] שאין דיחוי אם ראוי בו ביום, ולא חשוב מחוסר זמן.

[3] עי' לקמן [דף פ"ד ע"א] שנחלקו ר' יהודה ור' שמעון בקרבן ששחטו בלילה, דר' שמעון ס"ל שלא ירד, דכיון שהיה פסולו בקודש ולא קודם לכן - לא ירד, ור' יהודה חולק וס"ל דאפי' אם היה פסולו בקודש - ירד.

[4] הנה הוקשה לתוס', למה צריך פסול לומר שרק מביום השמיני והלאה ירצה, דכיון שכתוב והיה שבעת ימים תחת אמו - הרי שאינו יכול להקריב בשבעה ימים, ובליל שמיני עצמו ג"כ אינו יכול להקריב היות שהוא לילה. וא"כ שמע מינה גם בלא קרא דביום השמיני - שלא יכול להקריב קודם. ותירצו, דלר"ש שס"ל שבלילה עם עלה לא ירד, צריך את הפסוק ביום השמיני לומר שבליל שמיני עם עלה ירד.

[5] עי' לקמן [דף ק"כ ע"א] שנחלקו רב ושמואל אם יש פסול לילה בבמה [קטנה].

[6] כן תרצו התוס' אליבא דר' יהודה, שצריך לבמה את הפסוק ביום השמיני, דאף שאחר יום שמיני אין פסול לילה בבמה, קודם יום השמיני ירד.

[7] כן כתוב תוס' לחדש אפי' לר' יהודה שאמר בלילה תרד - היינו דוקא בזבח עולמים, אבל בבמה, אף שלא יקריב לכתחילה מ"מ לא ירד. ולכן צריך קרא דביום השמיני, לומר לך שבליל יום השמיני כן ירד.

עוד חומר לימוד על הדף