זבחים דף ה' ע"א

יולדת שצריכה להביא חטאת ועולה, והביאה אחד מהקרבנות,
מה הדין באופנים דלהלן? [תד"ה עולתה].

כשהיא חיה כשהיא מתה
כשהביאה חטאת בתחילה תביא עולתה יביאו יורשים עולתה
כשהביאה עולה בתחילה בדיעבד תביא חטאתה [1] לא יביאו חטאתה

לדברי אביי [ורבא] כיצד למד ריש לקיש בקרבנות דלהלן שהם כשרים ואינם מרצים?

שכשרים שאינם מרצים
בעולה ושלמים אותה לחטאת וכו' מוצא שפתיך וכו'
באשם אותה לחטאת וכו' מהיקש דוזאת התורה

זבחים דף ה' ע"א

קרבנות דלהלן שמתו בעליהם, האם קרבים?

בעולה בחטאת באשם בשעיר נשיא (תוס')
הקרבן עצמו קרב אינו קרב אינו קרב אינו קרב
מותריו [2] קרב קרב דמיו [3] קרב דמיו קרב [4]

-------------------------------------------------

[1] והקשו תוס', מהא דאמרינן בפסחים שבכל מקום חטאת קודמת לעולה, ומשמע שפוסל אפי' בדיעבד, דמזה שיש פסוק במצורע שמביא חטאתו בדיעבד אפי' אם העלה כבר עולתו, משמע שבשאר קרבנות פסול אפילו בדיעבד. ותירצו, שגם בשאר קרבנות כשר בדיעבד, ומצורע צריך פסוק מיוחד, משום שכתוב בו הויה, והו"א דלעכב - קמ"ל. עוד תרצו, שאחר שיש פסוק בחטאת מצורע - ילפינן ממנו לכל הקרבנות להכשיר בדיעבד, הגם שבכל הקרבנות יש סיבה לפוסלם אפי' בדיעבד ולחושבם כמחוסרי זמן.

[2] פירוש, שהפריש עוד לאחריות, שאז זה השני נקרא מותר.

[3] ר"ל, ירעה עד שיסתאב ויפלו דמיו לנדבה לקיץ המזבח, והטעם דכיון שהיא נקבה ולכן אין מותרה גופה עולה לעולה על המזבח.

[4] כן ביאר ה"ר יצחק בסוף תד"ה מיעט, דכיון שהוא זכר קרב המותר עצמו על המזבח.

עוד חומר לימוד על הדף