YOMA 44 (14 Sivan) - Dedicated by Doug Rabin in memory of his mother, Leah Miriam bat Yisroel (Lucy) Rabin, in honor of her Yahrzeit.

1)

MAY A REPLACEMENT ENTER WITH THE FIRST'S BLOOD? (Yerushalmi Perek 4 Halachah 3 Daf 22b)

[דף כב עמוד ב] שחט ומת אחר מהו שיכנס בדמו

(a)

Question: If he slaughtered and then he died, may another (the Kohen who replaces him) enter with its blood?

רשב''ל אמר בפר אבל לא בדם

(b)

Answer #1 (Reish Lakish): [The Kohen Gadol enters] "b'Far'', but not with blood. (The replacement must slaughter his own bull.)

ר' חנינה ור' יונתן תריהון אמרין אפי' בדם

(c)

Answer #2 (R. Chaninah and R. Yonason): [He enters] even with blood.

[צ''ל דא''ר חנינה ר' בא בשם ר''י אפי' בדם - שערי תורת ארץ ישראל]

(d)

Support #1 (R. Chaninah citing R. Ba citing R. Yochanan): [He enters] even with blood. (This is a later R. Chaninah. The one cited above lived in the days of Rebbi.)

מילתיה דריב''ל אמר אפי' בדם

(e)

Support #2: R. Yehoshua ben Levi's words show that [he enters] even with blood.

ר''י בן לוי שאל חפן ומת מהו שיכנס בחפניו

(f)

Question (R. Yehoshua ben Levi): If he took a double handful [of Ketores] and died, may [his replacement] enter with [the first's] double handful?

מה צריכא ליה בחפניו דכתיב ומלא חפניו ברם הכא לית כתיב בדמו פשיטא ליה אפי' בדם:

1.

Inference: Why does he ask? [He asks about] a double handful, for it says "u'Melo Chafnav'' (his double handful). However, here (regarding blood) it does not say "b'Damo''. It is obvious to him [that he may enter] even with blood.

2)

THE MACHTAH OF YOM KIPUR WAS DIFFERENT (Yerushalmi Perek 4 Halachah 4 Daf 22b)

[דף כט עמוד א (עוז והדר)] מתני' בכל יום חותה בשל כסף ומערה לתוך של זהב והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס

(a)

(Mishnah): Every day, he scoops [coals] with a silver [Machtah] and pours into one of gold. Today (Yom Kipur), he scoops with a gold [Machtah] and with it he enters [the Kodesh ha'Kodoshim].

בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה לתוך של ג' קבין והיום חותה בשל ג' קבין ובה היה מכניס

(b)

Every day, he scoops with [a Machtah that holds] four Kavim and pours into one of three Kavim. Today, he scoops with one of three Kavim, and with it he enters [the Heichal].

ר' יוסי אומר בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך שלשת קבין והיום חותה בשלשת קבין ובה היה מכניס

(c)

R. Yosi says, every day, he scoops with one of a Se'ah (six Kavim) and pours into one of three Kavim. Today, he scoops with one of three Kavim, and with it he enters.

בכל יום היתה כבידה והיום קלה בכל יום היתה ידה קצרה והיום ארוכה בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום דברי רבי מנחם:

(d)

Every day it was heavy, and today it was light. Every day its handle was short, and today its handle was long. Every day its gold was yellow, and today it was red. R. Menachem says so.

גמ' כיי דתנינן תמן נתפזר ממנה כקב גחלים היה מכבדן לאמה ובשבת כופין עליו פסכתר.

(e)

(Gemara): [Our first Tana] is like a Mishnah there [in Tamid] teaches, that about a Kav of coals spilled [when he poured from the silver Machtah into the gold Machtah]. He swept them into the Amah (a stream running through the Mikdash), and on Shabbos (one may not do so, for this extinguishes them) he inverted a pot over them.

בכל יום היתה כבידה והיום קלה שלא לייגעו בכל יום היתה ידה קצרה והיום ארוכה שלא לייגעו

(f)

Every day it was heavy, and today it was light, so it will not weary [the Kohen Gadol]. Every day its handle was short, and today its handle was long, so it will not weary him;

בכל יום לא היה בה (אמה גמודה) [צ''ל אלא אמה גדומה - שערי תורת ארץ ישראל] והיום היה בה אמה ומחצה כדי שתהא הזרוע מסייעת

1.

Every day [its handle] was only a minimal Amah, and today it was an Amah and a half, so his arm may help (his hand need not bear all the weight by itself).

בכל יום לא היה בה נרתיק והיום היה בה נרתיק כדי שלא תכבה

(g)

Every day [its handle] did not have a case. Today it had a case, lest he get scalded (the coals stay in the Machtah longer than on other days).

ואינו חוצץ

(h)

Question: Is it not a Chatzitzah?

א''ר יוסי בי רבי בון קובעו במסמר.

(i)

Answer (R. Yosi bei R. Bun): He attaches it with a nail (so it is considered part of the Machtah).

3)

THE DIFFERENT KINDS OF GOLD

שבעה זהבים הן זהב טוב זהב טהור זהב סגור זהב מופז זהב מזוקק זהב שחוט זהב פרויים

(a)

There are seven kinds of gold - good gold, pure gold, Sagur gold, Mufaz gold, refined gold, Shachut gold, and Parvim gold.

זהב טוב כמשמעו [בראשית ב יב] וזהב הארץ ההיא טוב א''ר יצחק טיבוי דו בבייתיה טיבו דו בלווייתיה

1.

Good gold is like it connotes - "v'Zahav ha'Aretz ha'Hi Tov.'' R. Yitzchak said, it is good to have it in the house, and good to accompany him on the road (he can spend it, and it is lighter than other currencies worth the same - PNEI MOSHE).

זהב טהור שמכניסין אותו לאור ואינו חסר כלום (ואתייא כדתני מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר והיתה יתירה) [צ''ל מעשה במנורה במקדש שהיתה יתירה על מנורה שעשה משה במדבר - קרבן העדה] דינר זהב והכניסוה לכור שמונים פעם ולא חסרה כלום

2.

Pure gold - one puts it in the fire [to refine it], and nothing is lacking (no impurities are burned). A case occurred with a Menorah in the Mikdash that was a gold Dinar more than the one that Moshe made in the Midbar. They entered it in the furnace 80 times, and nothing was lacking (it did not decrease at all).

ויאות

(b)

Question: Is this so? (We see that when one puts gold in the fire, it decreases!)

עד דלא יקום על ברריה הוא חסר סגין מן דו קיים על ברריה לא חסר כלום

(c)

Answer: Until it is fully refined, it decreases much. Once it is fully refined, it does not decrease at all.

זהב סגור שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם

(d)

Sagur gold embarrasses all other kinds of gold there. (When they sell Sagur gold, they are Soger (close) the stores selling other gold.)

א''ר שמואל בר רב יצחק כתיב [דברי הימים א כט ד] ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבית וכתיב ואת כל הבית צפה זהב ואת אמר (אכן) [צ''ל הכין - קרבן העדה]

1.

Contradiction (R. Shmuel bar Rav Yitzchak): It says "v'Shiv'as Alafim Kikar Kesef Mezukak Latu'ach Kiros ha'Bayis'', and it says "v'Es Kol ha'Bayis Tzipah Zahav'', and you say so (that it was covered with silver)?!

[דף כט עמוד ב (עוז והדר)] אלא שהיה מכסיף בעד כל הזהבים שהיו שם

2.

Resolution: Rather, [it was covered with Sagur gold;] it is called Kesef, for it is Machsif (embarrasses) all other kinds of gold there.

זהב מופז רבי פטרוקי אחוה דרבי דרוסא בשם רבי בא בר בינה [דף כג עמוד א] דומה לאש מצתת בגפרית

(e)

Opinion #1 (R. Patruki, brother of R. Drusa, citing R. Ba bar Binah): Mufaz gold resembles fire that one creates through sulfur. (ALEI TAMAR suggests that this is like Pozez, i.e. different appearances jump rapidly.)

אמר רבי אבין לשם מקומו הוא נקרא זהב מאופז

(f)

Opinion #2 (R. Avin): It is called gold me'Ufaz due to its place (Ufaz).

זהב מזוקק שהיו מחתכין אותו כזתים וטחים אותו בצק ומאכילין אותן לנעמיות והן מסננות אותן

(g)

Opinion #1: Refined gold - they cut it into pieces the size of olives and smear it with dough, and feed it to ostriches, and they filter it (in their innards, and they excrete it without impurities).

ויש אומרים שהיו טומנין אותו בזבל שבעה שנים

(h)

Opinion #2: They bury it in manure for seven years.

זהב שחוט שהיה נמשך כשעוה

(i)

Shachut gold - it is [soft, and can be] drawn (stretched) like wax.

אדריינוס היה לו משקל ביצה דוקלטינוס היה לו משקל דינר גורדינון

(j)

Adriyainus [Kaiser] had the weight of an egg of it. Dukaltinus (Melech Aram) had the weight of a Gurdinan Dinar of it.

זהב פרויים ר''ש בן לקיש אמר אדום דומה לדמו של פר

(k)

Opinion #1 (Reish Lakish): Parvim gold is red, similar to the blood of a Par (bull).

ויש אומרים זהב שהוא עושה פירות כיי דתנינן תמן וגפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל

(l)

Opinion #2: Parvim gold is gold that makes Peros, like a Mishnah (Midos 3:4) says "a gold vine stood at the opening of the Heichal'' (and people used to volunteer leaves, grapes or clusters and hang them on it. The Mishnah discusses Bayis Sheni. SHIREI KORBAN - also in Bayis Sheni they gave fruits. Others explain that they gave Peros only in Bayis Rishon; in Bayis Sheni there was a mere commemoration of what was in Bayis Rishon - OHR HA'YASHAR Tamid 4:8).

א''ר רבי אחא בר יצחק בשעה שבנה שלמה את בית המקדש צר כל מיני אילנות לתוכו ובשעה שהיו אלו שבחוץ עושין פירות היו אלו שבפנים עושין פירות הה''ד [ישעי' לה ב] פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן וגו'

1.

(R. Acha bar Yitzchak): When Shlomo built the Beis ha'Mikdash, he depicted all kinds of trees in it, and when these [trees] outside gave Peros, these inside gave Peros - "Paro'ach Tifrach v'Sagel Af Gilas v'Ranen...''

אימתי יבשו

2.

Question: When did they dry (cease giving Peros)?

א''ר יצחק חיננא בר יצחק בשעה שהעמיד מנשה צלם בהיכל יבשו דכתיב [נחום א ד] ופרח לבנון אמלל:

3.

Answer (R. Yitzchak citing Chinena bar Yitzchak): When Menasheh set up an idol in the Heichal, they dried - "u'Ferach Levanon Umlal.''