1)

TOSFOS DH u'Minalan d'Chashiva Alei k'Inuy di'Chsiv Al Tira Daniel v'Gomer (cont.)

תוספות ד"ה ומנלן דחשיבא עליה כעינוי דכתיב אל תירא דניאל וגו' (המשך)

(SUMMARY: Tosfos explains how we know that the affliction was not anointing.)

ואין להקשות דילמא להתענות דקרא לאו אסיכה קאי אלא אלחם חמודות לא אכל שהיה מענה נפשו באכילה

(a)

Implied question: Perhaps Inuy of the verse does not refer to anointing, rather, to "Lechem Chamudos Lo Achal." He afflicted himself regarding eating!

וי"ל האי לאו עינוי הוא מי שאינו אוכל לחם חמודות ואוכל לחם אחר ואינו שותה יין ושותה משקה אחר

(b)

Answer: It is not Inuy if one does not eat choice bread, but he eats other bread, and he does not drink wine, but he drinks another drink!

אלא ודאי אסיכה קאי שלא היה סך כלל

1.

Rather, surely it applies to anointing. He did not anoint at all.

2)

TOSFOS DH d'Tanan Minayin l'Sichah she'Hi k'Shetiyah di'Chsiv va'Tavo cha'Mayim b'Kirbo v'Gomer

תוספות ד"ה דתנן מניין לסיכה שהיא כשתייה דכתיב ותבא כמים בקרבו וגו'

(SUMMARY: Tosfos discusses whether this is a proper Drashah.)

- בפרק אמר ר' עקיבא בשבת (דף פו.) קאמר עלה אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר ותבא כמים בקרבו

(a)

Citation (Shabbos 86a): Even though there is no proof, there is a commemoration of the matter - "it will come into him like water."

ותימה דבפרק בנות כותים (נדה דף לב. ושם) מייתי ברייתא דתניא ולא יחללו את קדשי בני ישראל לרבות את הסך כשותה ואי בעית אימא מהכא ותבא כמים בקרבו וגו'

(b)

Question: In Nidah (32a), a Beraisa expounds "v'Lo Yechalelu Es Kodshei Bnei Yisrael" to include anointing like drinking. Alternatively, we learn from "va'Tavo cha'Mayim b'Kirbo";

והשתא קשה דמעיקרא מייתי ראיה מדאורייתא והדר מייתי ראיה מדברי קבלה שאינו אלא זכר לדבר

1.

Why do we initially bring a proof from a Torah verse, and afterwards from a verse of Kesuvim, which is a mere commemoration?

וי"ל דה"ק אפי' לא היה לנו פסוק לאסור סיכה דאוריי' הוה לן למיסרי' מדרבנן מקרא דותבא

(c)

Answer #1: The Gemara means that even if we did not have a verse to forbid anointing mid'Oraisa, we would forbid it mid'Rabanan, due to "va'Tavo..."

אי נמי קרא דולא יחללו נמי אסמכתא בעלמא דעיקרו לאו להאי דרשא אתא אלא לכדדרשינן בפרק קמא דזבחים (דף ג:)

(d)

Answer #2: Also the verse "v'Lo Yechalelu..." is only an Asmachta. Primarily, the verse does not teach about this (anointing), rather, like it says in Zevachim (3b);

קדשים מחללין קדשים ואין חולין מחללין קדשים

1.

Citation (3b): [If a Chatas was slaughtered with intent for something else], Kodshim are Mechalel Kodshim [if he intended for a different Korban, it is Pasul], but Chulin are not Mechalel Kodshim [if he intended for Chulin, it is Kosher].

ובס"פ אלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פג.) ילפינן מיני' אוכל טבל דבמיתה

2.

In Sanhedrin (83a), we learn from the verse that one who eats Tevel is Chayav Misah [b'Yedei Shamayim].

ופר"ת דכל עינויים דיוה"כ ליתנהו אלא מדרבנן וקראי אסמכתא בעלמא לבר מאכילה ושתיה

(e)

R. Tam's opinion: R. Tam explains that all of the Inuyim of Yom Kipur, except for eating and drinking, are only mid'Rabanan. The verses are mere Asmachtos.

דהאמר לקמן ואם היה מלוכלך בטיט ובצואה רוחץ כדרכו ואינו חושש מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש ובמסכת כריתות בפ"ק (דף ז.) אמרינן כהן שסך שמן של תרומה (למעים) בן בתו ישראל מתעגל בו ואינו חושש

(f)

Support: Below, we say that if one was dirty with mud or excrement, he washes normally without concern. If one has scabs on his head, he anoints normally without concern. In Kerisus (7a) we say that a Kohen may anoint his daughter's son, a Yisrael, with Terumah oil, without concern.

ואי הוי דאורייתא היה אסור בכל ענין אלא מדרבנן

1.

If it were mid'Oraisa, it would be forbidden in every case. Rather, it is mid'Rabanan.

ומותר אדם לסוך בחלב דלא אשכחן דאתסר סיכה כשתיה אלא ביוה"כ ובתרומה ובאיסורי הנאה כי ההיא דפרק כל שעה (פסחים דף כה:)

(g)

Observation: One may anoint with Chelev. We find that anointing is like drinking only regarding Yom Kipur, Terumah and Isurei Hana'ah, like in Pesachim 25b;

רבינא שייף לברתיה בגוהרקי דערלה וכו' עד אמר ליה שלא כדרך הנאתו קא עבידנא

1.

Citation (25b): Ravina smeared his daughter with unripe olives of Orlah. (Mar bar Rav Ashi questioned this.) He (Ravina) answered that this is not the normal benefit.

וחלב חי של שור הנסקל על גבי מכתו פטור הא מהותך אסור משום דאיסורי הנאה נינהו

2.

Citation (cont.) Inference: One who puts raw Chelev of Shor ha'Niskal (an ox sentenced to be stoned) on a wound is exempt. This implies that melted Chelev is forbidden, for it (Shor ha'Niskal) is Isurei Hana'ah.

i.

Note: Pesachim 24b says "one who puts Chelev (it does not mention "raw") of Shor ha'Niskal on a wound is exempt, and all the more so one who eats raw Chelev is exempt." The Mordechai (Pesachim 545) permits putting Chelev on a wound. The Gemara said "exempt" because this was taught with eating raw Chelev, which is forbidden but exempt. Other than Isurei Shabbos, "exempt" does not imply that it is forbidden. The Me'iri explains that one may put Chelev on a wound only if there is illness or pain.

אבל חלב דהתירי הנאה מותר

ii.

However, Chelev of matters that one may benefit from is permitted.

ובתרומה אסור משום דאיכא אסמכתא דולא יחללו

(h)

Summation: Regarding Terumah it is forbidden, for there is the Asmachta "v'Lo Yechalelu";

וביוה"כ אסרו משום תענוג אבל משום רפואה שרי או ידיו מלוכלכות כללא דמילתא היכא דאינו בשביל תענוג שרי.

1.

On Yom Kipur it is forbidden due to pleasure. It is permitted for Refu'ah, or if his hands are filthy. The general rule is, when it is not for pleasure, it is permitted.

3)

TOSFOS DH Minayin l'Sichah she'Hi k'Shetiyah di'Chsiv va'Tavo v'Gomer

תוספות ד"ה מניין לסיכה שהיא כשתיה דכתיב ותבא וגו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we need two verses to forbid anointing.)

תימה לי אמאי איצטריך הש"ס למיגמר סיכה מוסוך לא סכתי הא מהאי קרא נפקא מותבא כמים בקרבו וכו' ומתני' היא בשבת בפרק אמר ר' עקיבא (דף פו.)

(a)

Question: Why does the Gemara need to learn anointing from "v'Sach Lo Sachti"? We know from here, "va'Tavo cha'Mayim b'Kirbo..."! This is a Mishnah in Shabbos (86a).

ונראה לי דאצטריך דאי לא כתיב אלא האי קרא דותבא כמים בקרבו וכו' היינו אוסרין אפי' סיכה שאינה של תענוג כשתיה

(b)

Answer: We need ["v'Sach Lo Sachti"]. Had the Torah written only "va'Tavo cha'Mayim b'Kirbo", we would forbid even anointing not of pleasure, just like drinking.

להכי אייתי מקרא דדניאל דמשמע שלא נמנע אלא מסיכה של תענוג מדכתיב להתענות

1.

Therefore, we bring the verse of Daniel, which connotes that he refrained only from anointing of pleasure, for it says Lehis'anos;

ואי לא כתיב אלא קרא דדניאל לא הוה אסרי' סיכה דכמה עניינין של צער שהיה מענה ומצער נפשו ולא גמרינן מהתם

2.

Had the Torah written only the verse of Daniel, we would not forbid anointing. He afflicted himself in several ways, and we do not learn from there!

דדילמא חד משאר עינויין שעשה הוה אסרינן אבל סיכה לא קא משמע לן מקרא דותבא כמים וגו' דסיכה כשתיה

i.

Perhaps we would forbid one of the other afflictions that he did, but not anointing! "Va'Tavo cha'Mayim..." teaches that anointing is like drinking.

ועוד דמקרא דותבא איצטריך לן למילף גבי תרומה דסך כשותה דבתרומה לא שייך למיגמר מקרא דדניאל.

3.

Also, from the verse "va'Tavo..." we must learn that anointing is like drinking regarding Terumah. We could not learn this from the verse of Daniel.

77b----------------------------------------77b

4)

TOSFOS DH Mishum Shivsa

תוספות ד"ה משום שיבתא

(SUMMARY: Tosfos gives two opinions about what is Shivsa.)

- פרש"י רוח רעה השורה על הידים שלא נטלן שחרית

(a)

Rashi's opinion: It is a Ru'ach Ra'ah that rests on hands that were not washed in the morning.

ור"ת מפרש דבלא נתינת פת לתינוק מותר ליטול ידיו שחרית ביום הכפורים

(b)

R. Tam's opinion: Even if one need not feed bread to a child, he may wash his hands in the morning on Yom Kipur;

דלא גרע ממלוכלכות בטיט ובצואה דאמרינן שרוחץ כדרכו ואינו חושש

1.

He is no less [permitted] than one whose hands are dirty with mud or excrement. We say that he may wash normally without concern;

ואין לך מלוכלך בטיט ובצואה יותר מזה

2.

This is even worse than one whose hands are dirty with mud or excrement!

שלא נטל ידיו שחרית שאינו רשאי ליגע לפיו ולחוטמו ולאזניו ולעיניו כדאמר בפרק שמונה שרצים (שבת דף קח:) יד לפה תקצץ וכו' משום בת מלך

i.

One who did not wash his hands in the morning may not touch his mouth, nose, ears and eyes. We say (Shabbos 108b) that a hand that touches the mouth [before it was washed in the morning] should be cut off... because the Ru'ach Ra'ah on it is a Bas Melech.

ושיבתא דהכא ענין אחר הואי ששורה על האוכל כשבא ליתן פת לתינוק בן ד' וה' שנים וחונקתו אם לא נטל ידיו באותה שעה אף על פי שכבר נטלן שחרית

(c)

R. Tam's opinion (cont.): Shivsa here is a different matter. It rests on the food when one comes to give bread to a child four or five years old, and chokes him if the one feeding him did not wash then, even if he washed in the morning;

ומה שהעולם אין נזהרין עכשיו בזה לפי שאין אותה רוח רעה שורה באלו המלכיות כמו שאין נזהרין על הגילוי ועל הזוגות.

(d)

Our custom: Nowadays people are not careful about this, for this Ru'ach Ra'ah does not dwell in these kingdoms, just like we are not careful about exposure [of liquids that snakes drink from] and Zugos (doing things in even numbers).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF