YOMA 51 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.
YOMA 51 - dedicated l'Iluy Nishmas Reb Aharon Dovid ben Elimelech Shmuel Kornfeld (Muncasz/Israel/New York), who passed away on 3 Av 5761, by his daughter, Shifra, and family. May his love for Torah and for Eretz Yisrael be preserved in all of his descendants.


TOSFOS DH Nukmah b'Pesach

תוספות ד"ה נוקמה בפסח

(SUMMARY: Tosfos discusses why it would be better to say that it discusses Pesach.)

נראה משום דחטאת ואילו של אהרן לא הוה ליה למיתנינהו בלשון זבח סתמא


Explanation: It seems that we suggest this because Chatas and Aharon's ram should not have been called Stam "Zevach";

דלא אשכחן דאיקרי זבח אבל פסח כתיב זבח פסח הוא


We do not find that they are called Zevach. However, Pesach is called "Zevach" - "Zevach Pesach Hu."

תימה לי לוקמה בפסח ראשון ונימא דהכי קאמר


Question: We should establish it to discuss Pesach Rishon and explain as follows:

חומר בזבח שיש זבח אחד דשייך ביה כל הני מילי דקא חשיב דנהיג ביחיד כבציבור ודוחה שבת וטומאה ועושה תמורה


There is a stringency in Zevach, i.e. there is one Zevach that has all these matters listed, i.e. it applies to individuals and the Tzibur, it is Docheh Shabbos and Tum'ah, and it makes Temurah;

אם לא קרב בזמנו דהוה ליה מותר פסח וממירין בו


[I.e.] if it was not offered in its time, it becomes Mosar Pesach, and Temurah applies to it;

אפילו למאן דאמר דאין שוחטין הפסח על היחיד


Implied question: According to the opinion that we do not slaughter Pesach for an individual [Pesach is always of partners, so it does not make Temurah]!

אם משכו בעליו את ידיהם ולא נשאר עליו אלא אחד עושה תמורה כדאמרי' בפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צו:)


If the owners withdrew from it, and only one remained, he can make Temurah, like it says in Pesachim 96b;

דפסח בשאר ימות השנה עושה תמורה מה שאין כן בשום תמורה


Pesach during the rest of the year makes Temurah. This does not apply to any Temurah.

חומר בתמורה שכן חלה על בעל מום קבוע ואינו יוצא לחולין ליגזז וליעבד


A stringency of Temurah is that it takes effect on a Ba'al Mum Kavu'a, and it does not become [totally] Chulin to be shorn or do work.

מה שאין כן בזבח פסח שאמרנו


These do not apply to the Zevach Pesach that we discussed.

וי"ל דמותר פסח נמי חל על בעל מום קבוע דאם הפריש פסח והומם ועבר עליו הפסח הוי מותר פסח


Answer: Also Mosar Pesach takes effect on a Ba'al Mum Kavu'a. If one was Makdish a Pesach, and it got a Mum, and Pesach passed, it is Mosar Pesach;

ואין יוצא לחולין ליגזז וליעבד כיון דקדם הקדישו דפסח למומו.


It does not become Chulin to be shorn or do work, since it was Hukdash for Pesach before it had a Mum.


TOSFOS DH Docheh Shabbos v'Eino Docheh Tum'ah

תוספות ד"ה דוחה השבת ואין דוחה הטומאה

(SUMMARY: Tosfos explains how the Tana'im learn from the verses.)

- נ"ל דבין רבי יהודה ובין רבנן גמרי מככל חקת הפסח ובהא סברא פליגי


Assertion: It seems that both R. Yehudah and Rabanan learn from "k'Chol Chukas ha'Pesach." They argue about the following:

דתנא קמא סבר ככל חקת פסח ראשון אין דוחה טומאה אלא ברוב ציבור אבל במיעוט ציבור נדחה מפני הטומאה אף פסח שני


The first Tana expounds "k'Chol Chukas ha'Pesach" - just like Pesach Rishon is Docheh Tum'ah only b'Rov Tzibur, but a minority of the Tzibur is detained [until Pesach Sheni] due to Tum'ah, the same applies to Pesach Sheni;

ורבי יהודה סבר ה"ק מה פסח ראשון אין בטל לגמרי אף וכו'


R. Yehudah holds that just like Pesach Rishon is not totally Batel (e.g. if everyone was Tamei), also Pesach Sheni...

אבל מבמועדו במועדו בגזירה שוה לא גמרינן חדא דלמה לי ג"ש הא אתיא שפיר מככל חקת הפסח


Assertion: However, we do not learn from the Gezeirah Shavah b'Mo'ado-b'Mo'ado. Firstly, there is no need for the Gezeirah Shavah, for we learn from k'Chol Chukas ha'Pesach;

ועוד אי מגזירה שוה מאי טעמא דתנא קמא דלא דחי טומאה ניגמר מגזירה שוה דדחי שבת וטומאה


Support: Also, if we learn from the Gezeirah Shavah, why does the first Tana hold that it is not Docheh Tum'ah? We should learn from the Gezeirah Shavah that it is Docheh Shabbos and Tum'ah!

וליכא למימר דאדרבה גמרינן מפסח ראשון מה פסח ראשון לא דחי טומאה ביחידים אף פסח שני


Suggestion: We can learn oppositely from Pesach Rishon! Just like Pesach Rishon is not Docheh Tum'ah for individuals [a Tamei minority of the Tzibur], also Pesach Sheni!

דאם כן מנלן דפסח דחי שבת אפילו כשהוא בא ביחיד כגון שרוב ציבור זבין ומיעוטן עושין את הראשון בשבת מנלן


Rejection: If so, what is the source that Pesach [Rishon] is Docheh Shabbos even when it comes b'Yachid (i.e. not Rov Tzibur), e.g. if the majority were Zavim? The law is that the minority do Pesach Rishon [even if it is] on Shabbos.


Note: Pesach is Docheh Tum'ah when most of Yisrael are Tamei Mes, but not for a Tum'ah that comes from the person's own body.

הא מתמיד ליכא למיגמר אלא כשכל ישראל עושין פסח דומיא דתמיד דהוי קרבן של כל ישראל


We can learn from the Tamid only when all (i.e. most) of Yisrael do Pesach, similar to the Tamid, which is the Korban of all Yisrael.

ונימא דיו לבא מן הדין להיות כנדון


We should say Dayo (it is enough) that the Din (what we learn from the Kal va'Chomer) be like the Nidon (source);

מה להלן כל ישראל אף כאן כל ישראל דווקא


Just like there, [Tamid is the Korban of] all Yisrael, also here, [Pesach Rishon is Docheh Shabbos only when it is the Korban of] all Yisrael!

אלא על כרחך כיון דגמרינן בג"ש הכי גמרינן


Rather, you must say that since we learn from the Gezeirah Shavah, we learn as follows;


Note: Tosfos is explaining why we do not learn from the Gezeirah Shavah, for if we did...

מה להלן במועדו אפילו בשבת ואינו בטל בשביל שהוא שבת אף בפסח לא יתבטל בשבת


Just like there, b'Mo'ado is even on Shabbos, and we do not Mevatel it because it is Shabbos, also Pesach is not Batel on Shabbos.

ואם היו כל ישראל זבין או בדרך רחוקה חוץ מאדם אחד או שנים וחל ע"פ בשבת אי אמרת לא דחי שבת ביחיד הרי הוא בטל לגמרי


If all of Yisrael were Zavim, or Derech Rechokah, except for one or two people, and Erev Pesach fell on Shabbos, if you would say that it is not Docheh Shabbos for an individual, it will be totally Batel;

הכי נמי נימא גבי פסח שני שלא יתבטל מפני הטומאה כמו פסח ראשון שאין בטל לגמרי בשביל טומאת מת


Also here, regarding Pesach Sheni, it should not be Batel due to Tum'ah, just like Pesach Rishon, which is not totally Batel due to Tum'as Mes.

וליכא למימר דת"ק סבירא ליה דבמועדו קאי אפסח ראשון כרבי נתן בפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צג.) וא"כ בפסח שני לא כתב במועדו וגמר מככל חקת הפסח


Suggestion: The first Tana holds that b'Mo'ado refers to Pesach Rishon, like R. Noson (Pesachim 93a). If so, b'Mo'ado is not written regarding Pesach Sheni, and we learn from k'Chol Chukas ha'Pesach;

אבל ר' יהודה גמר שפיר מבמועדו דסבר דאפסח שני קאי


However, R. Yehudah learns from b'Mo'ado. He holds that it refers to Pesach Sheni.

דהא בשמעתא קאמר ורבי יהודה אמר לך אמר קרא ככל חקת אלמא מככל חקת נפקי ליה נמי לר' יהודה


Rejection: In our Sugya, we say that R. Yehudah learns from k'Chol Chukas. I.e. also he learns from it.

על כן נראה לי דכי קרבן ה' לא הקריב במועדו (במדבר ט) לא מיסתבר כלל לדרוש אותו לגזירה שוה אליבא דשום תנא


Conclusion: It is unreasonable to expound "Ki Korban Hash-m Lo Hikriv b'Mo'ado" for a Gezeirah Shavah according to any Tana.

דלא דמי לאינך שנכתבו בלשון צווי תשמרו להקריב לי במועדו (שם כח) ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו (שם ט) אלה תעשו לה' במועדיכם (שם כט) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל (ויקרא כג) לעשות המועדות


It is unlike the other verses, which are commands - "Tishmeru Lehakriv Li b'Mo'ado", "va'Ya'asu Bnei Yisrael Es ha'Pasach b'Mo'ado", "Elu Ta'asu la'Shem b'Mo'adeichem", and "va'Ydaber Moshe Es Mo'adei Hash-m El Bnei Yisrael" to do the Mo'adim.

אבל האי קרא כתב כי קרבן ה' לא הקריב במועדו


This verse says "Ki Korban Hash-m Lo Hikriv b'Mo'ado."

אבל מככל חקת הפסח גמרינן שפיר ובסברא פליגי כדפי'


However, it is proper to learn from k'Chol Chukas ha'Pesach". They argue about reasoning, like I explained.

וא"ת והא פסח ראשון לא נפקא לן דדחי שבת אלא מגזירה שוה מתמיד והיכי גמר פסח שני מיניה בהיקישא


Question: We learn that Pesach Rishon is Docheh Shabbos only from a Gezeirah Shavah to the Tamid. How can we learn from Pesach Sheni from it through a Hekesh?

הניחא למאן דאמר דבר הלמד בגזירה שוה חוזר ומלמד בהיקש


Answer - part 1: This is fine according to the opinion that something learned from a Gezeirah Shavah can teach [other laws] through a Hekesh.

אלא למאן דאמר אינו חוזר ומלמד מאי איכא למימר


Question: However, according to the opinion that it cannot teach [through a Hekesh], how can we answer?

ויש לומר דסבירא ליה הימנו ודבר אחר לא הוי היקש


Answer - part 2: He holds that [learning] from a Hekesh and something else is not considered a Hekesh;

כיון דמככל חקת הפסח גמרינן דברים שכתובים בפסח ראשון גופיה גמרינן מיניה נמי מידי דגמרינן בה בגזירה שוה


Since from k'Chol Chukas ha'Pesach we learn things that are written regarding Pesach Rishon itself, we learn from it also things we learned about Pesach Rishon from a Gezeirah Shavah.

אבל קשה למאן דאמר בס"פ איזהו מקומן (זבחים דף נז.) הימנו ודבר אחר הוי היקש


Question: However, this is difficult for the opinion that something learned from a Hekesh and something else is considered a Hekesh!

וליכא למימר דאיהו סבירא ליה דדבר הלמד בגזירה שוה חוזר ומלמד בהיקש


Suggestion: He holds that something learned from a Gezeirah Shavah can teach through a Hekesh.

דא"כ מאי טעמא פליגי בה אמוראי בפ' איזהו מקומן (שם דף נ.) תיפשוט דחוזר ומלמד בהיקש מדר' ישמעאל דאית ליה הימנו ודבר אחר הוי היקש


Rejection: If so, why do Amora'im (Zevachim 50a) argue about this? We should resolve that it can teach through a Hekesh from R. Yishmael, who holds that from a Hekesh and something else is considered a Hekesh!

וצריכין אנו לומר לדידיה דדבר הלמד בגזירה שוה חוזר ומלמד בהיקש


According to him, we must say that something learned from a Gezeirah Shavah can teach through a Hekesh.

ודוחק הוא לומר דלר' ישמעאל פסח שני אינו דוחה לא שבת ולא טומאה


[Poor] Answer #1: R. Yishmael holds that Pesach Sheni is not Docheh Shabbos and Tum'ah.

דא"כ הוו להו שלש מחלוקות בדבר


[This is a poor answer, for] if he did, there is a three way argument among the Tana'im about this! (We cannot say so without an explicit source for this.)

וי"ל כיון דכתיב ככל חקת הפסח יעשו אותו צריכים אנו ללמוד כמו כן ממנו דבר שלמדנו בו בגזירה שוה


Answer #2: Since it says "k'Chol Chukas ha'Pesach Ya'asu Oso", we must learn from it (Pesach Rishon) also something learned from a Gezeirah Shavah;

שאם לא כן אינך מקיים ככל חקת הפסח


If not, we would not fulfill "k'Chol Chukas ha'Pesach"!

וכי האי גוונא משני לקמן בפירקא (דף נז.) חוץ מבפנים בחד זימנא גמר


Support: We answer like this below (57a) "we learn outside from inside at once";

כלומר כיון דכתיב וכן יעשה לאהל מועד צריך לעשות באהל מועד בפר כל מה שעשה לפני ולפנים וכן בשעיר


I.e. since it says "v'Chen Ya'aseh l'Ohel Mo'ed", we must do in the Ohel Mo'ed with the bull everything done Lifnai v'Lifnim, and similarly with the goat;

ואפילו דבר שלמדו בהיקש דאם לא כן לא קרינן ביה וכן יעשה


This applies even to something learned from a Hekesh. If not, "v'Chen Ya'aseh" would not apply.

אבל יש פירוש בפסחים שמוגה בהם דבמועדו גמרי בגזירה שוה


Alternative text: However, there is a Perush in Pesachim that changed the text to say that we learn from b'Mo'ado through a Gezeirah Shavah.

וכן נמצא בספרי כי קרבן ה' לא הקריב במועדו בא הכתוב ולימד על פסח שני שדוחה את השבת


Support - Citation (Sifri): "Ki Korban Hash-m Lo Hikriv b'Mo'ado" teaches about Pesach Sheni, that it is Docheh Shabbos;

או ידחה את הטומאה


Citation (cont.) Suggestion: Perhaps it is Docheh Tum'ah!

אמרת כל עצמו אינו בא אלא בשביל הטומאה


Citation (cont.) Rejection: The entire reason for Pesach Sheni is [for people who could not offer Pesach Rishon] due to Tum'ah! (It unreasonable to offer it b'Tum'ah.)

וסתמא כרבנן


This Stam Sifri is like Rabanan.

וצריך אני ליישב מהא שהקשיתי לעיל


Question: I asked above [that we can learn from the Tamid only when all of Yisrael do Pesach, similar to the Tamid]!

דודאי פסח גמר שפיר מתמיד דאפילו יחיד עביד בשבת


Answer: We can learn Pesach from Tamid. Even an individual may offer it on Shabbos;

דהא תמיד כל שעה יבא בשבת אף פסח כל שעה יבא בשבת ואפילו יחיד


The Tamid is always brought on Shabbos. Likewise, Pesach is always brought on Shabbos (whenever Erev Pesach is on Shabbos), even for an individual (a minority of the Tzibur).

ואף על גב דתמיד לא אתו ביחיד בשבת


Implied question: (How can we learn from the Tamid?) The Tamid is not brought b'Yachid on Shabbos!

היינו משום דלא משכחת ליה ביחיד כלל


Answer: That is because we never find the Tamid b'Yachid;

אבל פסח שהוא בא ביחיד יש לך ללמוד הימנו דניתי בשבת בין ביחיד בין בציבור


However, Pesach, which can come b'Yachid, we can learn from it (the Tamid) that it is even on Shabbos, whether b'Yachid or b'Tzibur.

אבל בטומאה כיון דפסח ראשון גופיה זימנין דלא דחי טומאה כגון במיעוט ציבור דעבדי בטהרה ולא עבדי בטומאה הכי נמי פסח שני


However, regarding Tum'ah, since Pesach Rishon itself does not always override Tum'ah, e.g. when a minority of the Tzibur [is Tamei], it is done in Taharah, and not in Tum'ah (i.e. Temei'im are detained until Pesach Sheni). The same applies to Pesach Sheni.

וא"ת למה לי גזירה שוה הא אתיא מככל חקת הפסח


Question: If so, why do we need a Gezeirah Shavah? We can learn from k'Chol Chukas ha'Pesach"!

יש לומר דסבירא ליה דמימעיט מכעין הפרט דמצות ומרורים


Answer: He holds that it is excluded from "like the Perat" (i.e. we learn only what is like the details mentioned), i.e. Matzah and Maror;

מה הפרט מפורש מצות עשה דלא דחי לא תעשה שיש בו כרת אף כל למעוטי שלא ידחה שבת שהוא לא תעשה שיש בו כרת


Just like the Perat is a Mitzvas Aseh that is not Docheh a Lav with Kares, we learn all such matters, that they are not Docheh Shabbos, which is a Lav with Kares.

מיהו לר' נתן דאמר במועדו אפסח ראשון קאי צריך לומר דפסח שני דדחי שבת נפקא ליה מככל חקת הפסח כרבי יהודה דשמעתין דנפקא ליה נמי מהתם


However, R. Noson, who says that b'Mo'ado refers to Pesach Rishon, must learn that Pesach Sheni is Docheh Shabbos from k'Chol Chukas ha'Pesach, like R. Yehudah in our Sugya, who learns from there.

ואפשר דרבנן דרבי יהודה נמי סבירא להו הכי כרבי נתן ולא כתב במועדו אפסח שני ונפקא להו מככל חקת


Possibility #1: Also Rabanan of R. Yehudah hold like R. Noson, that b'Mo'ado does not apply to Pesach Sheni. They learn from k'Chol Chukas;

או סבירא להו כר' חנניא בן עקביא ורבי דדרשי במועדו בפסח שני ונפקא להו מבמועדו כדאיתא בסיפרי


Possibility #2: Alternatively, they hold like R. Chananya ben Akavya and Rebbi, who expound b'Mo'ado regarding Pesach Sheni. They learn from b'Mo'ado, like the Sifri brings.

מיהו קשה לי דבספרי קאמר מעיקרא כי קרבן ה' לא הקריב במועדו על פסח ראשון ענוש כרת


Question: Initially, the Sifri says that "Ki Korban Hash-m Lo Hikriv b'Mo'ado" refers to Kares for not bringing Pesach Rishon;

אתה אומר על פסח ראשון או אינו אלא על פסח שני


Citation - Question: Why do you say that it is Pesach Rishon? Perhaps it is Pesach Sheni!

אמרת איזהו מועדו זה ראשון


Citation (cont.) Answer: Mo'ado refers to Pesach Rishon;

ובתר הכי קאמר דבמועדו בפסח שני כתב


Summation of question: Afterwards, it says that Mo'ado refers to Pesach Sheni!

ושמא היינו דקאמר דבר אחר בא הכתוב ולימד על פסח שני שדוחה השבת


Answer: Perhaps this is why it says "another matter. The verse teaches about Pesach Sheni, that it is Docheh Shabbos";

ודרשא קמייתא למאן דאמר דאפסח ראשון קאי ודבר אחר דקאמר למאן דאמר דאפסח שני קאי


The first Drashah is like the opinion that it (b'Mo'ado) refers to Pesach Rishon. "Another matter" is like the opinion that it refers to Pesach Sheni.

מיהו קשה דא"כ הוה ליה למימר בא הכתוב ולימד על פסח שני לענין כרת דאיירי ביה מעיקרא


Question: If so, it should have said "the verse comes to teach about Pesach Sheni regarding Kares", which it was initially discussing;

מאי טעמא שבקיה לכרת ונקט מילתא אחריתי כיון דלמאן דאמר דאשני קא איירי והא אינהו פליגי לענין כרת בפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צג.)


Why did it abandon Kares, and discuss another matter, for we were discussing the one who holds that it applies to the Sheni, and they argue about Kares in Pesachim (93a)!

ועוד איני סבור שיש כי האי גוונא בשום מקום בברייתא אחת שדורש שתי דרשות בסתם שסותרין זו את זו ובתרי תנאי


Also, I think that we never find like this in one Beraisa, that it expounds two Drashos Stam that contradict each other, according to two Tana'im.


בהרבה מקומות יש דבר אחר אחר דבר אחר דמקרא אחד יוצא לכמה טעמים אבל כי האי גוונא לא אשכחן


In many places, there is "another matter" after "another matter", that we expound one verse in many ways. However, we do not find like this!

ונראה לי דההיא דרשא דספרי כרבי אתיא וה"פ


Answer #1: It seems that the Drashah of the Sifri is like Rebbi. It means as follows:

או אינו אלא על פסח שני כלומר שלא יתחייב כרת אראשון לחודיה אלא אפסח שני משום דקרא בפרשת פסח שני כתיב


Suggestion: "Or perhaps it refers to Pesach Sheni", i.e. one is Chayav Kares not for the Rishon alone, rather, for Pesach Sheni, for the verse is in the Parshah of Pesach Sheni;

ונימא דאפסח שני חייב כרת אפילו היכא דשגג בראשון והזיד בשני ולא אראשון אפילו הזיד בראשון ושגג בשני


We should say that one is Chayav Kares for Pesach even if he was Shogeg about the Rishon and Mezid about the Sheni, but [he is] not [Chayav Kares] for the Rishon, even if he was Mezid about the Rishon and Shogeg about the Sheni!

אמרת איזהו במועדו זה ראשון כלומר אינו סברא כלל לומר דאשני קאי ולא אראשון דעיקר במועדו בראשון כתיב ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו


Rejection: Its Mo'ed is the first. I.e. there is no reason to say that it refers to the Sheni and not to the first, for the primary b'Mo'ado is written regarding the first - "va'Ya'asu Bnei Yisrael Es ha'Pasach b'Mo'ado."

וא"כ קאי נמי אראשון ואי לא כתב חטאו ישא הוה אמינא אראשון לחודיה קאי


If so, it refers also to the first. Had it not written "Chet'o Yisa", I would have said that it refers only to the Rishon;

השתא דכתיב חטאו ישא דריש ליה נמי בפסח שני כדאיתא בפ' מי שהיה טמא


Now that the Torah wrote "Chet'o Yisa", we expound it also for Pesach Sheni, like it says in Pesachim.

וגלי לן חטאו ישא דבמועדו אתרוייהו קאי


"Chet'o Yisa" reveals that b'Mo'ado refers to both of them.

ואי לא כתיב במועדו הוה אמינא דכרת אפסח שני לחודיה קאי


Had the Torah not written "b'Mo'ado", I would have said that Kares applies only to Pesach Sheni.

והשתא קאמר שפיר דבר אחר במועדו איצטריך למימר דפסח שני דוחה שבת


Now we understand "another matter - we need b'Mo'ado to teach that Pesach Sheni is Docheh Shabbos." (This is a second matter learned from b'Mo'ado.)

עוד נראה לקיים הכל דהא דדחי שבת נפקא לן מככל חוקת ומבמועדו


Answer #2: We can fulfill everything. We learn that it is Docheh Shabbos from k'Chol Chukas and b'Mo'ado;

דאי מככל חוקת איכא למימר כדפרישית לעיל


Had it said only k'Chol Chukas, we could have said like I explained above (v:1, that we learn only matters like the Perat, i.e. Mitzvos Aseh that are not Docheh a Lav with Kares);

ואי מבמועדו איכא למימר כדפר' לעיל


Had it said only b'Mo'ado, we could have said like I explained above (c:4) that it applies to Pesach Rishon).

להכי צריכי תרוייהו ובא זה ולימד על זה ובא זה ולימד על זה


Therefore, we need both of them. One teaches about the other;

מיהו לרבי נתן מככל חוקת לחודיה נפקא.


However, R. Noson learns from k'Chol Chukas alone.


TOSFOS DH Teipuk Li d'Asher Lo Amar Rachmana mi'Shelo Hu Mevi d'Tanya v'Chulei

תוספות ד"ה תיפוק לי דאשר לו אמר רחמנא משלו הוא מביא דתניא כו'

(SUMMARY: Tosfos explains the dialogue unlike Rashi.)

- תימה לי מאי איצטריך לאתויי ברייתא לומר דדרשינן הכי משלו הוא מביא


Question #1: Why do we need to bring a Beraisa to say that we expound like this, that he brings his own?

כל שכן אי לא דרשינן הכי אלא (גירסת מהר"ב רנשבורג, רש"ש, שיח יצחק) הוה דרשינן אשר לו שהוא מתכפר לו דתקשי לך טפי


All the more so, if we would not expound this, rather we would expound "Asher Lo", that he gets Kaparah through it, it would be more difficult! (Si'ach Yitzchak - Tosfos now understands like Rashi, that the Makshan later answers that the Torah made Aharon's Korban "Hefker" for the Kohanim to get Kaparah through it. If so, we cannot resolve R. Elazar's question. If we would expound that only Aharon gets Kaparah, this is a greater question against R. Elazar!)

ועוד דבכל הספרים ישנים גרסינן בסמוך שאני בי גזא דאהרן ול"ג אלא אלא שרש"י גרס אלא


Question #2: In all the old Seforim, below the text says "Aharon's treasury is different." It does not say "Ela" (rather). Only Rashi says that Ela is in the text.

ונראה לי דהכי פירושו תיפוק לי דאשר לו אמר רחמנא דמשמע שהוא מתכפר בו ומשמע אבל אחריני לא מכפרי


Answer: I explain the Gemara as follows. [The Makshan] asked that we should know already from "Asher Lo", which connotes that he gets Kaparah through it, but others do not;

ומשני האי אשר לו דרשינן משלו הוא מביא אבל לעולם אימא לך דאינהו נמי מכפרי מקיבעא כדתניא וכו'


[The Tartzan] answered that we expound "Asher Lo" - he brings his own. However, we can say that they (the other Kohanim) also get direct Kaparah, like the Beraisa says...

והדר פריך ולטעמיך הא דמייתי מברייתא דלא דרשינן ליה להאי אשר לו לומר שהוא לבדו מתכפר בו


[The Makshan] then asked, according to you (the Tartzan), who brought from the Beraisa that we do not expound Asher Lo to teach that he gets Kaparah through it, but others do not...

אלא לומר משלו הוא מביא ומברייתא משמע דאחיו מתכפרין בו


Rather, it teaches that he brings his own. The Beraisa connotes that his brothers get Kaparah through it.

מה תירצת לי בזה והא הא בהא תליא כיון דמודית לי דמשלו הוא מביא א"כ אחיו הכהנים לא מכפרי ביה


How did you answer me through this? These depend on each other! Since you admit that he brings his own, if so his fellow Kohanim do not get Kaparah through it;

דאי לאו דקנו ליה בגויה היכי מכפרי ביה


If they do not acquire [a share] in the Korban, how could they get Kaparah through it?

ומשני שאני בי גזא וכו'.


[The Tartzan] answered "Aharon's treasury is different..."



תוספות ד"ה טרקסין

(SUMMARY: Tosfos gives two explanation of this word.)

- פרש"י פנים [וחוץ]


Rashi's opinion: This means inside [and outside]. (Its status was Safek inside, Safek outside.)

וי"מ טרקסין מלשון טרוקו גלי (ברכות כח.) שסגור היה לפנים הימנו הלוחות שניתנו בסיני.


Opinion #2: Some explain (Traksin) like "Truku Gali", i.e. closed off inside of it were the Luchos that were given at Sinai.


TOSFOS DH v'Avud Shtei Paroches

תוספות ד"ה ועבוד שתי פרוכת

(SUMMARY: Tosfos explains why they needed to make two Parochos.)

- תימה וליעבוד פרוכת אחת שעוביה אמה


Question: Why didn't they make one Paroches an Amah thick?

ולי נראה דמשמע להו לרבנן פי' דקרא והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש וגו' (שמות כו) שמצד חיצון של פרוכת יהא קדש ומתחילת עוביה ולפנים יהא הכל קדש קדשים


Answer: It seems that Rabanan explain the verse "v'Hivdilah ha'Paroches Lachem Bein ha'Kodesh..." that the outer edge of the Paroches is Kodesh, and from the beginning of its thickness and inside is Kodesh Kodoshim;

ולהכי לא מצי למיעבד פרוכת אחת שעוביה אמה ולאוקומה במקום אמה טרקסין דילמא קדושתה כלחוץ


Therefore, they could not make one Paroches an Amah thick, and put it in place of the Amah Traksin, lest its Kedushah (i.e. of its place) is like outside;

ונמצא דמתחילת עוביה ולפנים אינו הכל קדש קדשים


It would turn out that from the beginning of its thickness and inside is not all Kodesh Kodoshim!

אף על גב דבמקדש ראשון אוקמוה התם אמה טרקסין


Implied question: In Bayis Rishon they put there an Amah Traksin! (They were not concerned lest its Kedushah is like outside!)

ע"פ הדבור עביד כדכתיב הכל בכתב


Answer: They did so through prophecy - "ka'Kol bi'Chsav";

ואי בעו למיעבד פרוכת צריכין לעשות כמו שעשו במשכן כדאיתא בפ' קמא דבבא בתרא (דף ג:) גמירי או כוליה בפרוכת או כוליה בבנין


If they wanted to do a Paroches, they must do it like in the Mishkan. There was a tradition that it must be totally a Paroches, or totally a wall (Bava Basra 3b).

הכי נמי גמירי דאי בעי למיעבד פרוכת ליעבדו כי היכי דעבדו במשכן דמתחילת עובי הפרוכת ולפנים הוה קדש קדשים


Similarly here, there was a tradition that if they want, the may make a Paroches, it must be like in the Mishkan, that from the beginning of its thickness and inside is Kodesh Kodoshim.

אבל השתא דעבוד שתי פרוכת ניחא חדא אוקמוה בתחילת מקום אמה טרקסין


Conclusion: However, now that they made two Parochos, we understand this. They erected one at the beginning of the place of the Amah Traksin;

והשנייה בסוף אמה טרקסין בקדש הקדשים בסוף חלל העשרים של קודש הקדשים לצד החוץ דבוקה למקום סוף אמה טרקסין


The other was at the end of the Amah Traksin, in the Kodesh ha'Kodoshim, at the end of the gap of 20 [Amos] of the Kodesh ha'Kodoshim, towards the outside, adjacent to the place where the Amah Traksin ended;

דאי מקום אמה טרקסין כלפנים הרי מעובי פרוכת החיצונה ולפנים הוה קדשי הקדשים הכל


If the place of the Amah Traksin is like inside, from the thickness of the outer Paroches and inside was all Kodesh Kodoshim;

ואי מקום אמה טרקסין כלחוץ מעובי הפרוכת השניה ולפנים הוי קדשי הקדשים


If the place of the Amah Traksin is like outside, from the thickness of the second Paroches and inside was Kodesh Kodoshim;

אבל רבי יוסי סבירא ליה והבדילה הפרוכת היינו בין חלל לחלל דחלל שחוצה לה קדש וחלל שלפנים הימנה קדשי הקדשים דעביד עוביה אמה


However, R. Yosi holds that "v'Hivdilah ha'Paroches" is between two gaps. The gap outside it is Kodesh, and the gap inside it is Kodesh ha'Kodoshim. They made the Paroches an Amah thick;

אי נמי דילמא פשיטא ליה דקדושת אמה טרקסין כלפנים נמצא דלדידיה דמתחילת עוביה ולפנים הוי קדש קדשים.


Alternatively, perhaps it was obvious to him that the Kedushah of the Amah Traksin was like inside. According to him, from the beginning of its thickness and inside was Kodesh Kodoshim.