________________________________________________________

POINT BY POINT SUMMARY OF TOSFOS

Kollel Iyun Hadaf

prepared by Pesach Feldman of Kollel Iyun Hadaf, Yerushalayim

daf@dafyomi.co.il, www.dafyomi.co.il

Rosh Kollel: Rabbi Mordecai Kornfeld

________________________________________________________

  Previous
Previous
YOMA 2 Next
Next
Ask the Kollel
Ask the
Kollel

1) TOSFOS DH Shivas Yamim Kodem Yom ha'Kipurim

תוספות ד"ה שבעת ימים קודם יוה"כ

(SUMMARY: Tosfos observes that sometimes the Tana teaches the number at the beginning, and sometimes he teaches it at the end.)

יש מקומות ששונה המניין ברישא כמו בכאן ובבבא קמא (דף ב.) ארבעה אבות נזיקין ובפרק קמא דר"ה (דף ב.) ד' ראשי שנים

(a) Observation: In some places, the number is at the beginning, e.g. in our Mishnah, and Bava Kama 2a "four Avos Nezikin", and Rosh Hashanah 2a "four Roshei Shanim".

ואיכא דוכתי דתני מניינא לבסוף לפני אידיהן של עובדי כוכבים ג' ימים ברפ"ק דמסכת ע"ג (דף ב.) ובפ"ק דקידושין (דף ב.) האשה נקנית בג' דרכים ושואלין ודורשין בהלכות (החג) לפני (החג) שלשים יום (פסחים דף ו.).

(b) Observation: In other places, the number is at the end, e.g. in Avodah Zarah 2a "before idolatrous festivals, three days" and Kidushin 2a "a woman is acquired in three ways", and Pesachim 6a "we ask and investigate laws of the festival beforehand 30 days. (Note: In Kidushin 2a (DH ha'Ishah), Tosfos said that we need not be so concerned for the difference, for the Tana teaches the way he normally says it.)

2) TOSFOS DH v'Chachamim Omrim Im Ken Ein l'Davar Sof

תוספות ד"ה וחכ"א א"כ אין לדבר סוף

(SUMMARY: Tosfos explains why Chachamim hold that we do not prepare a second wife.)

- דאי איכא למיחש למיתה דחדא ניחוש אפילו למיתה דתרתי ותלת

(a) Explanation: If we will be concerned for death of one wife, we should be concerned for death of even two or three.

ואע"ג דבפ' ד' אחין (יבמות דף כו:) משמע לסתם מתני' דהתם דלמיתה דחד חיישינן לתרי לא חיישינן

(b) Question: The Stam Mishnah in Yevamos 26a connotes that we are concerned for death of one, but not for death of two;

וסתם מתני' דהכא ס"ל דאי חיישינן לחדא ניחוש נמי לטובא

(c) Contradiction: Our Stam Mishnah (i.e. Chachamim) holds that if we will be concerned for one, we should be concerned for more!

י"ל דה"ק הכא נהי דחיישינן למיתה דחד לזמן מרובה כמו בההיא דפרק ד' אחין (ג"ז שם.) דילמא אדמייבם חד מיית אידך

(d) Answer #1: Here, Chachamim mean that granted, we are concerned for death of one over a long time, like in Yevamos, for perhaps before he does Yibum with one Yevamah, the other will die;

מכל מקום למיתה לזמן מועט כי הכא לא הוה לן למיחש אלא משום מעלה דכפרה חיישת לזמן מועט

(e) However, [letter of the law] we should not be concerned for death in a short time. Rather, due to the importance of Kaparah, you [R. Yehudah] are concerned for a short time;

אם כן ניחוש אפילו לתרתי ותלת

(f) If so, you should be concerned even for two or three!

אי נמי התם חששא בעלמא הוא משום ביטול מצות יבמין וליכא איסורא כולי האי

(g) Answer #2: There [in Yevamos], it is a mere concern for Bitul Mitzvas Yevamim [a Yevamah might die without doing Yibum or Chalitzah]. This is not such a big Isur;

אבל הכא משום דכפרת כל ישראל תלוי בזה ניחוש אפילו לתרתי ותלת ואפילו לזמן מועט

(h) Here, the Kaparah of all Yisrael depends on this [that the Kohen Gadol have a wife]. We should be concerned for death of two or three, even in a short time!

וא"כ אין לדבר סוף הלכך ליכא למעבד תקנתא להאי חששא

(i) If so, there is no limit [to how many wives we must prepare for the Kohen Gadol]. Therefore, we do not enact to do something for this concern.

וכי פריך בגמ' (לקמן דף יג.) מאי שנא דגבי טומאה דשכיח טפי ממיתה כדאמר בגמרא סגי לתקן לכהן אחר תחתיו והכא חיישינן לתרתי ותלת

(j) Implied question: The Gemara (13a) asks "why, regarding Tum'ah, which is more common than death, like the Gemara says, it suffices to prepare one Kohen [ready to serve] in his place [if the Kohen Gadol will become Tamei], and here we are concerned for two or three!

הוה מצי לשנויי כי האי גוונא ההיא חששא בעלמא היא ולא היה צריך להפריש אחר

1. The Gemara could have answered like we said, that there is not such a concern there! [According to letter of the law,] there is no need to prepare another Kohen;

כי מסתמא ימצאו הרבה שיהו ראויין לעבודה אלא מעלה בעלמא הלכך סגי בחד

2. Presumably, even without preparation, we could find a Kohen qualified for the Avodah. It is a mere stringency. Therefore, one substitute suffices!

אלא בלאו הכי משני שפיר

(k) Answer: (Indeed, the Gemara could have answered this, but it did not need to.) In any case, the Gemara gave a proper answer.

3) TOSFOS DH Lehotzi mi'Liban Shel Tzedukin

תוספות ד"ה להוציא מלבן של צדוקין

(SUMMARY: Tosfos explains how they were Metamei the Kohen.)

- לאו בטומאה דאורייתא מטמו ליה דלא הוי מזלזלי בה כולי האי אדרבה

(a) Assertion: They were not Metamei the Kohen through a Tum'ah mid'Oraisa. They would not do such a big disgrace.

אמרינן בפרק אין דורשין (חגיגה דף יח:) בגדי אוכלי קדש מדרס לחטאת

(b) Support: Just the contrary! We say that the garments of people who eat Kodshim are considered Tamei for Parah Adumah! (Chagigah 18b) (Since they were so stringent about Taharas Parah Adumah, they would not be Metamei him mid'Oraisa.)

אלא כדתנן בפ"ג דמסכת פרה (מ"ח) סמכו ידיהם על ראשו ואומרים לו אישי כ"ג רד טבול אחת

(c) Explanation: Rather, they did like it says in Parah (Mishnah 3:8). They put their hands on his head and say "Kohen Gadol! Immerse once!";

דמחמת שנוגעין בו חשבינן ליה כטמא טומאה דרבנן דאחיו הכהנים חשיבי כטמאים לגבי דידיה דבגדיהם מדרס לחטאת כדפרישית

1. His fellow Kohanim are considered Tamei with respect to him [since they were not guarding themselves for the sake of Parah Adumah]. Their clothes are Tamei regarding Parah Adumah, like I explained. (Since they touch him, he is considered Tamei mid'Rabanan.)

4) TOSFOS DH she'Kol Ma'aseha bi'Chlei Avanim v'Chulei

תוספות ד"ה שכל מעשיה בכלי אבנים וכו'

(SUMMARY: Tosfos proves that during separation, he uses only Kelim of dung, stone and earth, but all Kelim are Kosher for Kidush.)

דווקא באלו ז' ימים של שריפת הפרה

(a) Explanation: This was enacted [to use only Kelim of dung, stone and earth, which are not Mekabel Tum'ah] only during the seven days [of separation before] burning Parah Adumah;

אבל בשעת קידוש התנן בפ"ה דמס' פרה (מ"ה) בכל הכלים מקדשים ואפילו בכלי גללים כו'.

1. Regarding Kidush (putting the ashes onto the water), A Mishnah (Parah 5:5) permits in any Kli, even Kelim of dung...

ואדרבה התם משמע דטפי פשיטא לו דבשאר כלים מקדשין מבכלי גללים וכלי גללים וכלי אבנים איצטריך ליה לאשמועינן

(b) Support: The Mishnah connotes that it is more obvious that other Kelim are Kosher for Kidush. It needs to teach that even Kelim of dung, [earth] and stone are Kosher.

דאע"ג דלאו כלים מיקרו לענין טומאה מ"מ הם כלים לענין קידוש וקרינן בהן מים חיים אל כלי

1. Even though they are not Kelim regarding Tum'ah, they are Kelim for Kidush. "Mayim Chayim El Keli" applies to them.

5) TOSFOS DH u'Mai Shena Tzafonah Mizrachah

תוספות ד"ה ומאי שנא צפונה מזרחה

(SUMMARY: Tosfos explains why the Kohen Gadol before Yom Kipur stayed in a different chamber.)

- וא"ת אמאי לא היו מפרישין נמי כ"ג לפני יוה"כ ללשכה זו שעל פני הבירה

(a) Question: Why didn't they separate also the Kohen Gadol before Yom Kipur to this [northeast] chamber Al Pnei ha'Birah?

וי"ל דלשכת פרה היו קורים לה לשכת בית אבן כי היכי דנהוי לה היכירא שכל מעשיה בכלי אבנים

(b) Answer #1: They called Lishkas Parah Lishkas Beis Even, to make it known that they use there only stone Kelim.

ואי הוו מפרשי נמי לההיא לשכה כ"ג לפני יוה"כ אז לא הוה ליה היכירא לפרה

1. If they separated there also the Kohen Gadol before Yom Kipur, it would not be evident [that such Kelim are special for Parah Adumah].

אי נמי י"ל משום דכ"ג ביוה"כ פרישתו לקדושה שכל עבודתו לפנים ולפני ולפנים היו מפרישים אותו ללשכת פרהדרין שבנויה בקדש

(c) Answer #2: The Kohen Gadol before Yom Kipur is separated for the sake of Kedushah. All his Avodah was Lifnim (in the Mikdash) and Lifnai v'Lifnim (in the Kodesh ha'Kodoshim). Therefore, they separated him to Lishkas Parhedrin, which was built in the Kodesh (Azarah);

אבל פרה שנעשית מחוץ בהר המשחה פרישתו ללשכה שעל פני הבירה שחוץ לעזרה.

1. Parah Adumah is done outside [the Mikdash] on Har ha'Mishchah. Therefore he was separated to a Lishkah Al Pnei ha'Birah, outside the Azarah.

6) TOSFOS DH Ela Eima Kulei Kra b'Yom ha'Kipurim Kesiv

תוספות ד"ה אלא אימא כוליה קרא ביוה"כ כתיב

(SUMMARY: Tosfos shows why the question is proper.)

תימה לי מאי קא פריך דאי כוליה קרא ביוה"כ כתיב אם כן לעשות למה לי

(a) Question: How could the Gemara suggest that the entire verse discusses Yom Kipur? If so, what does "La'asos" teach?

וי"ל דסלקא דעתך דמקשה דתרוייהו איצטריך ליוה"כ

(b) Answer: The Maksheh (one who asked) thought that we need both "Lechaper" and "La'asos" to teach about Yom Kipur;

דאי לא כתב אלא לכפר הוה אמינא כפרה דקרבנות

1. Had the verse said only Lechaper, one might have thought that this refers to Kaparah of Korbanos;

ואי לא כתב אלא לעשות ה"א זה פרה

2. Had the verse said only La'asos, one might have thought that this refers to Parah Adumah.

להכי כתב תרוייהו לאשמועינן דווקא יום הכפורים דכתיב ביה תרוייהו.

3. Therefore, it says both, to teach that it refers only to Yom Kipur, about which both are said.

2b----------------------------------------2b

7) TOSFOS DH v'Eima Tzivah Tzivah d'Yom ha'Kipurim

תוספות ד"ה ואימא צוה צוה דיוה"כ

(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's suggestion.)

וא"ת לישני א"כ כל הני קראי למה לי צוה לעשות לכפר

(a) Question: Why didn't the Gemara answer [that it is unreasonable to learn only about Yom Kipur, for] if so, why do we need the three words in the verse "Tzivah… La'asos Lechaper"?

ואין נראה לתרץ דהשתא הדר ביה מדרשא דלעשות ולהכי צריכי תרוייהו

(b) Suggestion: Now we retract from the Drashah La'asos, therefore we need the other two;

דאי מלכפר לחודיה ה"א כפרה דקרבנות

1. Had it said only Lechaper, one might have thought that this refers to Kaparah of Korbanos.

ואי מצוה לחודיה ה"א פרה נמי

2. Had it said only Tzivah, one might have thought that this teaches also about Parah.

להכי כתב תרוייהו

3. Therefore, it says both.

דהא מ"מ אכתי תיקשי לך לישני הכי דלא הדר ביה מלעשות

(c) Rejection #1: It would still be difficult. We should say that [we still learn to Parah Adumah, for] we did not [give a reason to] retract from La'asos!

ועוד אי הדר ביה ה"ל למימר אלא

(d) Rejection #2: Had we retracted, the Gemara should have said "Ela"! (This always shows a retraction.)

ולקמן (דף ג:) נמי מוכח דלא הדר ביה מלעשות

(e) Rejection #3: Below (3b) it is clear that we did not retract from La'asos.

דכי קאמר ריב"ל מתני תרתי קאמר לעשות זה מעשה פרה

1. R. Yehoshua ben Levi expounds two matters [from the verse]. La'asos teaches about Parah.

אלמא דלעולם לא הדר ביה מדרשא דלעשות

2. Inference: We never retracted from expounding La'asos!

וי"ל דה"פ מ"ט לא נפקא לן מקרא אלא פרה ויוה"כ

(f) Answer #1: The Gemara asks why we learn from the verse only Parah and Yom Kipur;

אימא צוה זה יוה"כ ואייתר לן לעשות לכפר ונדרוש לעשות זה מעשה פרה לכפר אלו קרבנות

1. We should say that Tzivah refers to Yom Kipur, and La'asos Lechaper are free, so we can expound La'asos to teach about Parah, and Lechaper to teach about Korbanos.

דכתיב בהו כמה זימנין לכפר גבי חטאות ואשמות

2. It says Lechaper several times regarding Chatas and Asham!

וליכא למימר א"כ לישתוק מצוה ונידרוש פרה מלעשות ויוה"כ וקרבנות מלכפר דהכי הוי סברת המקשה בסמוך

(g) Suggestion: [There is no Hava Amina to learn all three, for] if so, the Torah should have omitted Tzivah, and we would expound Parah from La'asos, and Yom Kipur and Korbanos from Lechaper, like the questioner's Hava Amina below!

דהא ליתא דאי לא כתב צוה הוה דרשינן לכפר לעשות תרוייהו זה יוה"כ כדפריך לעיל אימא כוליה קרא ליוה"כ

(h) Rejection, and support of Answer #1: This is wrong. Had the Torah omitted Tzivah, we would expound both words Lechaper La'asos to teach about Yom Kipur, like we asked above "we should say that the entire verse teaches about Yom Kipur!"

והשתא פריך שפיר אימא צוה זה יוה"כ לעשות זה פרה לכפר אלו קרבנות

1. Rather, it is a good question [like we explained above]. We should say that Tzivah refers to Yom Kipur, La'asos teaches about Parah, and Lechaper teaches about Korbanos.

ואם תאמר אם כן לא ליכתוב אלא צוה לכפר ועל כרחך נידרוש צוה זה פרה לכפר זה יוה"כ וקרבנות כסברת המקשה בסמוך

(i) Question: If so (the Torah wanted to include Yom Kipur, Parah and Korbanos), it should have written only Tzivah and Lechaper, like the Makshan below thought;

דפריך ואימא לכפר אלו קרבנות אלמא דמלכפר דריש יוה"כ וקרבנות

1. He asked 'we should say that Lechaper teaches about Korbanos!' This shows that Lechaper teaches about Yom Kipur and Korbanos;

דאי דרשת צוה זה יוה"כ לכפר אלו קרבנות אבל פרה לא

2. Suggestion: Perhaps [this is not so, rather,] Tzivah teaches about Yom Kipur, and Lechaper teaches about Korbanos, and there is no source for Parah!

אם כן צוה למה לי מלכפר הוה נפקא לן שפיר יוה"כ וקרבנות

3. Rejection: If so, there would be no need for Tzivah. Lechaper itself could teach about Yom Kipur and Korbanos!

וי"ל אי לא הוה כתב אלא צוה לכפר ה"א יוה"כ לחודיה דכתיב ביה צוה לכפר ודמי ליה טפי מקרבנות

(j) Answer: Had the Torah written only Tzivah La'asos, we would say that it teaches only about Yom Kipur, about which it says Tzivah Lechaper, and resembles it (the Milu'im) more than Korbanos;

אבל השתא דכתב לעשות וצריכין אנו לרבויי פרה מלעשות אע"ג דלא דמיא כולי האי למלואים א"כ נימא נמי דנרבי מלכפר קרבנות

1. Now that it says [also] La'asos, from which we must include Parah, even though it is not so similar to the Milu'im, if so we can also include Korbanos from Lechaper.

דלאו למעוטי קרבנות אלא לרבויי

i. It is not to exclude Korbanos, rather, to include.

דלא תימא לעשות לכפר זה יוה"כ ותו לא כדפריך מעיקרא

2. Suggestion: Perhaps La'asos Lechaper teaches only about Yom Kipur, like we initially asked!

ולהכי כתב צוה לרבות יום הכפורים ואייתרו לעשות לכפר לפרה וקרבנות

3. Rejection: This is why it says Tzivah, to include Yom Kipur, so now La'asos Lechaper is extra to teach about Parah and Korbanos!

אי נמי נ"ל לפרש אימא צוה לעשות זה יוה"כ דכתב ביה ויעש וכתיב ביה צוה

(k) Answer #2: Alternatively, the Gemara asks that we should say that Tzivah La'asos refers to Yom Kipur. It says va'Ya'as regarding Yom Kipur, and also Tzivah;

אבל פרה לא דלא כתב בה לשון עשייה

1. It does not teach about Parah, for no expression of Asiyah is written regarding Parah.

ולכפר זה קרבנות ואיצטריך לעשות כדי למעט פרה

2. Lechaper should teach about Korbanos. We need La'asos to exclude Parah;

דאי לא כתב אלא צוה לכפר ה"א צוה זה פרה ויוה"כ דהי מינייהו מפקת

3. Had it said only Tzivah Lechaper, one might have thought Tzivah teaches about Yom Kipur and Parah, for there is no reason to exclude one of them [more than the other].

להכי כתב לעשות לאשמועינן דווקא צוה שכתב אצלו עשייה

i. Therefore, it says La'asos, to teach only a matter about which it says Asiyah near Tzivah, i.e. Yom Kipur, and exclude Parah Adumah, about which it does not say Asiyah;

ומשני דנין צוואה שלפני עשייה כו'

4. Gemara's answer: The Gemara answers that we learn a matter in which it says Tzivah before Asiyah…

כלומר אע"ג דלא כתב בפרה לשון עשייה טפי עדיפא למילף מהתם דצוה שלה כתב מקמי עשייה דידה

5. Explanation: I.e. even though it does not say Asiyah regarding Parah, it is better to learn [Parah] from there (Milu'im), for Tzivah is written before its Asiyah.

דבתר צוה כתב ויקחו אליך פרה וכל דיני עשייה לאפוקי יוה"כ דדיני עשייתו כתיבא ברישא והדר כתב צוה

i. I.e. after Tzivah it says "va'Yikchu Elecha Parah", and all the laws of how to do it. We exclude Yom Kipur, for the laws of how to do it precede Tzivah.

ותירוץ זה נ"ל יותר מן הראשון

(l) I prefer Answer #2 over Answer #1.

וא"ת ולדברי המתרץ דמשני דמדדמי ליה ילפינן למאי איצטריך צוה לעשות לכפר

(m) Question: According to the answer, that we learn from what is more similar, why do we need Tzivah La'asos Lechaper?

לא הוה צריך למיכתב אלא צוה לכפר ונידרוש צוה זה פרה לכפר זה יוה"כ

1. It would suffice to write only Tzivah Lechaper, and we would expound Tzivah is Parah, and Lechaper is Yom Kipur;

ואי פרכת אימא צוה זה קרבנות

2. Question: [If so] we could ask that Tzivah refers to Korbanos!

לישני דנין צוה מצוה ואין דנין צותו מצוה

3. Answer: We could answer that we learn [Parah, regarding which it says] Tzivah from Tzivah, and not [Korbanos, regarding which it says] Tzavoso from Tzivah.

יש לומר אי לא כתב אלא צוה לכפר ה"א ע"כ צוה זה יוה"כ כיון דאידי ואידי פרישה לקדושה

(n) Answer – part 1: Had it written only Tzivah Lechaper, one might have thought that Tzivah must refer to Yom Kipur, since both of them (Yom Kipur and Milu'im) are separation for the sake of Kedushah.

ולא הוה אמרינן זה פרה דפרישותה לטהרה

1. We would not say that it is Parah, for its separation is for Taharah;

ולא הוה מצי לשנויי כדשנינן דנין צוואה דלפני עשייה מצוואה דלפני עשייה

2. Suggestion: We could answer like above, that we learn a matter in which it says Tzivah before Asiyah (Parah) from another such matter (Milu'im)!

דאדרבה כיון דבמלואים לא הוי כתב לעשות לא הוה ליה צוואה דלפני עשייה אלא לאחר עשייה כאשר עשה צוה כמו ביוה"כ ויעש כאשר צוה

(o) Rejection: Just the contrary! If it would not say La'asos regarding the Milu'im, its Tzava'ah would not be before Asiyah, rather, after – "Ka'asher Asah… Tzivah", like Yom Kipur, [about which it says] "va'Ya'as Ka'asher Tzivah";

להכי איצטריך לעשות

1. Therefore, we need La'asos.

ואי לא כתב אלא צוה לעשות ה"א זה פרה דגמרינן צוה דלפני עשייה מצוה דלפני עשייה לאפוקי יוה"כ דלאחר עשייה

(p) Answer – part 2: Had it said only Tzivah La'asos, one might have thought that this refers to Parah, for we learn a matter in which it says Tzivah before Asiyah (Parah) from another such matter (Milu'im), rather than Yom Kipur, in which Tzivah is after Asiyah;

ואי לא כתב אלא לעשות לכפר ה"א לכפר זה יוה"כ לעשות זה קרבנות דפרישתו לקדושה

(q) Answer #1 – part 3: Had it said only La'asos Lechaper, one might have thought that Lechaper refers to Yom Kipur, and La'asos refers to Korbanos, in which the separation is for Kedushah;

אבל פרה לא דבין בפרה ובין בקרבנות לא כתב לעשות אלא מייתורא דרשינן מלעשות לרבות

1. We would not learn Parah, for it does not say La'asos regarding Parah or Korbanos. We expound from an extra La'asos, to include.

וטפי הוה מסתבר לרבויי קרבנות להכי כתב צוה זה פרה

2. It is more reasonable to include Korbanos. Therefore, it says Tzivah, to teach about Parah.

אי נמי ה"א לעשות לכפר כוליה קרא ביוה"כ כדפריך הגמרא לעיל

(r) Answer #2 – part 3: Alternatively, one might have thought that La'asos Lechaper is all for Yom Kipur, like the Gemara asked above.

ומיהו יותר נראה לי לומר דהדר ביה מדרשא דלעשות ולא דריש אלא צוה לכפר

(s) Answer #3 (to Question (a), and retraction from Suggestion (b)): I prefer to say that the Gemara retracted from expounding La'asos, and we expound only Tzivah Lechaper.

ומתרצי קושיא טובא שכתבתי

(t) This answers many questions that I wrote.

ומה שהקשיתי דלא הדר ביה מלעשות

(u) Question: I asked that the Gemara did not retract from La'asos!

לא קשיא דע"כ הדר ביה דמלעשות

(v) Answer: This is not difficult. You must say that we retracted from it;

היכי משמע זה מעשה פרה והא לא כתב בפרה לעשות

1. La'asos does not connote the actions of Parah. It does not say Asiyah regarding Parah!

והא דלא קאמר אלא

(w) Implied question: The Gemara did not say "Ela"! (This implies that it did not retract.)

משום דלא הדר ביה לגמרי

(x) Answer: This is because it did not retract totally;

אלא ה"ק רבי יוחנן צוה לעשות לדורות בפרה ומלעשות לא דריש מידי

1. Rather, R. Yochanan expounds "Tzivah La'asos" to teach about Parah for all Doros. He does not expound anything from La'asos;

אלא משום דאי לא [הוה] כתב לעשות אלא צוה [לא] הוה נפקא לן פרה

2. However, had the Torah written only Tzivah, we would not have learned Parah.

כמו בתר דכתב לעשות דנפקא לן פרה מדכתב בה צוואה לפני עשייה כמלואים.

i. Only now that the Torah wrote La'asos, we learn Parah because it says Tzivah before the actions, like regarding the Milu'im.

8) TOSFOS DH Hani Mili Heicha (d'Leika) d'Dami Lei

תוספות ד"ה הנ"מ היכא (דאיכא) דדמי ליה

(SUMMARY: Tosfos discusses why sometimes the Gemara does not give this answer.)

בכמה דוכתי משני הכי

(a) Observation: In several places the Gemara answers this [that we learn from what is more similar].

ובפ"ק דמנחות (דף ד. ושם) פריך ניגמר עונו דאשם מעון דחטאת ליפסול שלא לשמן וכו'

(b) Question: In Menachos (4a), it asks 'we should learn "Avono" of Asham from "Avon" of Chatas to disqualify Lo Lishmah' [and answered that we rather learn Minchas Kena'os "Avon-Avon" from Chatas…];

עד והא תנא דבי ר' ישמעאל ושב הכהן ולא משני כי הכא

1. [The Gemara rejected this, because] Tana d'Vei R. Yishmael learns [a Gezeirah Shavah between "u'Va ha'Kohen" and] "v'Shav ha'Kohen"!

וי"ל דסמיך אועוד ניגמר עונו מעונו דשמיעת קול

(c) Answer: The Gemara there [did not need to give our Gemara's answer, that we learn from what is more similar, for it] relied on what it said shortly after this, 'also, we should learn Asham "Avono-Avono" from Shevu'as ha'Edus' [and the Drashah used to answer that question].

וכן בפ' המפלת (נדה דף כב: ושם) גבי יצירה דלא משני הכי דסמיך אועוד ניגמר בריאה מבריאה

(d) Support: Similarly, in Nidah 22b, regarding Yetzirah [that we should be able to learn it from Beri'ah, like R. Yishmael, we did not need to give our Gemara's answer] because it relies on what it says afterwards, 'also, we should learn Beri'ah from Beri'ah' [and the answer to that question].

וקשה דביבמות פ' כיצד (דף יז:) גבי דנין אחים מאחים משני כי הכא הנ"מ היכא דאיכא דדמי ליה

(e) Question: In Yevamos (17b), we learn "Achim" from "Achim" [and not from "Achecha". We asked that Tana d'Vei R. Yishmael learns "u'Va" from "v'Shav",] and answered like we say here, that when there are more similar words, we learn from them;

אע"ג דהדר פריך ולילף אחוה אחוה מלוט

1. Later it suggests learning "Achim- Achim" from Lot! (Why did it need to give our Gemara's answer? It should have relied on the answer why we do not learn from Lot, like it relied on similar answers in Menachos and Nidah!)

וי"ל דהתם לא שייך למיפרך ועוד לילף אחוה מלוט משום דלא דמיא ההיא פירכא לקמייתא

(f) Answer: There, we could not say v'Od (and further, even if you learn from what is more similar,) you should learn a Gezeirah Shavah of Achvah from Lot, for this is unlike the previous question;

דמעיקרא פריך ולילף מעריות ונימא אפילו אשת אחיו מאמו

1. Initially it suggested to learn from Arayos, and say that [Yibum] applies even to the wife of a maternal brother.

מיהו אשת בן אחיו לא והדר פריך לילף מלוט דאפילו אשת בן אחיו

2. However, it did not suggest learning about a nephew's wife. Later, it suggested learning even a nephew's wife;

ולהכי אי לא הוה משני הנ"מ היכא דליכא דדמי ליה הוה צריך למיפרך בלשון ועוד כדפריך בפ"ק דמנחות ובפרק המפלת

3. Therefore, had it not answered [that we learn dissimilar words] only when there are not more similar words, we would have had to ask with the word v'Od [to show that the latter answer will answer also the previous question], like we ask in Menachos and Nidah;

וכיון דלא הויא הקושיא השניה מעין הראשונה לא שייך למיפרך ועוד.

i. Since [in Yevamos] the question is unlike the previous question, we cannot ask v'Od.

9) TOSFOS DH Eima Kaparah d'Korbanos

תוספות ד"ה אימא כפרה דקרבנות

(SUMMARY: Tosfos explains that we suggested that also other Korbanos should require separation.)

פירוש דשאר קרבנות נמי ניבעי פרישה

(a) Explanation: The Gemara suggests that also other Korbanos should require separation;

אבל אין לפרש דקרבנות דוקא

(b) Suggestion: Perhaps it suggests that only other Korbanos should require separation.

דהא יוה"כ נמי פרישה דקרבנות הוא.

(c) Rejection: Also Yom Kipur is separation for Korbanos! (There is no reason to exclude it.)

10) TOSFOS DH Danin Davar she'Ein Kedushah Lefanav

תוספות ד"ה דנין דבר שאין קדושה לפניו

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara ignores Kedushas Shabbos.)

- אע"ג דשבת לפניו הוא

(a) Implied question: Shabbos is [in the seven days] before Yom Kipur [so there is Kedushah beforehand]!

לא קחשיב אלא קחשיב י"ט דתלי בב"ד אבל קדושת שבת קביעא וקיימא

(b) Answer: The Gemara considers only Kedushas Yom Tov, which depends on Beis Din [who decide which day is Rosh Chodesh], but not Kedushas Shabbos, which is fixed [independent of Beis Din];

ואידי ואידי יש קדושת שבת לפניו.

1. [Also,] both Yom Kipur and Shemini Atzeres have Kedushas Shabbos [in the week] beforehand.

Next
Next

Dafyomi Advancement Forum homepage
D.A.F. Homepage


Insights to
the Daf
 •  Background
to the Daf
 •  Review
Questions
 •  Review
Summary
 •  Point by
Point
 •  Halachah
Outlines
 •  English
Charts

Revach
l'Daf
 •  Review
Quiz
 •  Hebrew
Charts
 •  Yosef
Da'as
 •  Chidonim
on the Daf
 •  Galei
Masechta
 •  Video/Audio
Lectures