יומא דף פ. א

איזה שינוי שינה הכתוב בטומאת אוכלין וביוה"כ, ומה השינוי בשיעור מחמת זה?

מה השינוי בכתוב? מה השינוי בשיעור?
בטומאת אוכלין "מכל האוכל אשר יאכל", ולא כתב רק "מכל האוכל" כביצה במקום כזית
ביוה"כ "אשר לא תעונה", ולא כתב "אשר לא תאכל" ככותבת במקום כזית

מה הוא השיעור להתחייב כרת גבי השותה ביוה"כ?

מה הוא השיעור
לבית שמאי בכל אדם ברביעית - אפי' באדם גדול כעוג מלך הבשן [1]
לבית הלל ולמשנתנו כל אדם כמלא לוגמיו שלו [2], וכדי שימלא צד אחד [3],
ויראה כמלא לוגמיו בריוח [4]
ר' יהודה משום ר' אליעזר כל אדם כמלא לוגמיו שלו, וכדי שימלא צד אחד,
ויראה כמלא לוגמיו בדוחק [5]
לר' יהודה בן בתירא כדי גמיעה - מה שיכול לשתות בלגימה אחת

-------------------------------------------------

[1] וכיון שהמשנה דיברה על אדם גדול, לכן חשובים דברי ב"ש חומרא - שמחמירים עליו שאפי' ברביעית חייב כרת, דאילו לבית הלל אינו מתחייב עד שישתה מלא לוגמיו שלו - ובאדם גדול זה יותר מרביעית. אכן כלפי אדם קטן ב"ש הם לקולא שפוטרים אותו עד רביעית, ואילו לב"ה חייב כרת כבר בכמלא לוגמיו.

[2] הכי קים להו לרבנן שגבי שתיה כל אדם מייתבא דעתיה אם שותה כמלא לוגמיו שלו.

[3] הכי אמר רב יהודה בשם שמואל, "לא מלא לוגמיו ממש - אלא כל שאילו יסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו" (אמרינן מלא לוגמיו לאו דוקא אלא כמלא לוגמיו). פי', שהעומד מן הצד של השותה רואה אפי' כשמילא רק לוגמיו אחד - כאילו מילא את שניהם. והיינו שבאמת מלא לוגמיו אין הכוונה שימלא את שני הצדדים של פניו, אלא רק ימלא צד אחד, שבאופן זה יתכן להראות כאילו שני מלא לוגמיו מלאים.

[4] דהיינו שכל הרואה רואה בקלות ובריוח שמילא מלא לוגמיו - והיינו את הצד של פיו המלא.

[5] כלומר, שאפי' שנראה בדוחק שהוא מלא לוגמיו כבר זה השיעור.

עוד חומר לימוד על הדף