יומא דף עה. א

כתיב (במדבר יא:ה) "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם" - ונחלקו רב ושמואל כדלהלן,
מה הנפ"מ המבוארות בסוגיא ממחלוקתם?

חד אמר - דגים חד אמר - עריות
מה הוא "חנם" שאכלו דגים חינם [1] שהיו מותרות להן עריות
מה פירוש "ונאכל" כפשוטו שאכלו דגים לישנא מעליא לתשמיש
"גן נעול אחותי כלה" שהיו זהירים בכל העריות שהיו זהירים בעריות שנאסרו לבני נח
"בוכה למשפחותיו" גם בכו על שנאסרו בעריות כפשוטו שנאסרו בעריות

מה דרשו מהפסוק (שמות טז:לא) "והמן כזרע גד לבן"?

כזרע גד לבן
לרב אסי הוא היה עגול כזרע גד [2] היה לבן כמרגלית פנינה
לת"ק דברייתא דומה לזרע פשתן בגבעול - שהוא עגול -----
לאחרים גד - דומה להגדה שמושכת לב האדם -----
לתניא אידך גד - שמגיד ואומר אם בן ט' לראשון
או בן ז' לאחרון [3]
שהיה מלבין עונותיהם של ישראל [4]
לר' יוסי גד - שמגיד להם עבד של מי הוא,
וכן מגיד להם אם האיש סרח או אשתו
-----

מה היה החילוק במן בין הצדיקים לבינוניים והרשעים?

לצדיקים לבינוניים לרשעים
בחיפוש
אחר המן
היה בפתח ביתם -
"על המחנה" [5]
מחוץ למחנה אבל קרוב -
"ויצא [6] העם ולקט"
רחוק מהמחנה -
"שטו העם ולקטו"
כיצד היה
יורד המן
כלחם מוכן כבצק עוגה שצריך הכנה כגרעיני תבואה
שצריכים טחינה בריחים
בעונש על תלונת הבשר ----- מיד מתו שלא יצטערו -
"הבשר עודנו בין שיניהם" [7]

-------------------------------------------------

[1] ודרש, שכשהיו ישראל שואבים מים הקב"ה מזמין להם בתוך המים דגים קטנים.

[2] דבאמת לא היה המן זרע גד - שהוא צמח כוסבר, אלא הכוונה שצורתו עגולה כמין הצמח הזה. וכן לא היה צבעו כצבע הצמח הזה, אלא היה לבן.

[3] כפי איפה שהיה יורד המן, אם אצל הבעל הראשון סימן שהוא בן ט' לראשון, ואם אצל הבעל האחרון סימן שהוא בן ז' לאחרון.

[4] דכיון שהיו דואגים שלא יפסיק מלרדת להם למחר - היו כל הזמן בתשובה.

[5] לשון הפסוק (במדבר יא:ט) "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה יֵרֵד הַמָּן עָלָיו".

[6] יציאה אין במשמעותו למקום רחוק אלא במקום קרוב.

[7] כתיב (במדבר יא:לג) "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת וְאַף ה' חָרָה בָעָם וַיַּךְ ה' בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד".

עוד חומר לימוד על הדף