יומא דף ע. א

מה הוא סדר הטבילות והקידושים והעבודות שנזכרו במשנתנו?

מה הוא סדר הטבילות והקידושים מה הוא סדר העבודות שעושה
א. קידש ידיו ורגליו, ופשט בגדי לבן,
וטבל טבילה שלישית
אחרי שגמר לקרוא את הפרשה [1]
ב. לבש בגדי זהב וקידש ידיו ורגליו מקריב את אילו ואת איל העם [2]
ג. קידש ידיו ורגליו, ופשט בגדי זהב,
וטבל טבילה רביעית
ד. לבש בגדי לבן וקידש ידיו ורגליו מוציא כף ומחתה
ה. קידש ידיו ורגליו, ופשט בגדי לבן,
וטבל טבילה חמישית
ו. לבש בגדי זהב וקידש ידיו ורגליו תמיד של בין הערבים, ונכנס להיכל להקטיר קטורת של בין הערבים ולהטיב הנרות
ז. קידש ידיו ורגליו, ופשט בגדי זהב,
והביאו לו בגדי עצמו
ומלוים אותו עד ביתו ועושה יו"ט

מתי היו קרבין הקרבנות דלהלן, בבגדי זהב [3]? [לפירש"י [4]].

פר העולה ז' כבשים לעולה שעיר חטאת בחוץ אימורי החטאות [5]
לר' אליעזר
דמתניתין
----- בטבילה
השלישית
----- -----
לר' עקיבא
דמתניתין
בטבילה
החמישית [6]
בטבילה
הראשונה
בטבילה
החמישית
-----
לר' אליעזר
דתנא דב"ש
בטבילה
החמישית
בטבילה
החמישית
בטבילה
החמישית
בטבילה
השלישית
לר' עקיבא
דתוספתא
בטבילה
הראשונה
בטבילה
הראשונה
בטבילה
השלישית
בטבילה
השלישית

יומא דף ע: א

במה נחלקו התנאים דלהלן בדעת ר' עקיבא בזמן הקרבת השבעה כבשים [7]?

עם תמיד של שחר עם תמיד של בין הערבים
לר' יהודה [8] קרב כבש אחד מהשבעה קרבים שאר הששה כבשים
לר' אלעזר בר' שמעון [9] קרבים ששה כבשים קרב הכבש השביעי

-------------------------------------------------

[1] ובאופן שקרא בבגדי בוץ - דהיינו בגדי לבן, ואם לא עשה כן אלא שקרא באיצטלית לבנה שלו, הרי שכבר קידש קודם שפשט את בגדי הלבן לפני הקריאה, ועכשיו טובל ולובש בגדי זהב ומקדש ידיו ורגליו.

[2] ונחלקו התנאים האם גם מקריב את השבעה כבשים למוסף, וכן נחלקו מתי מקריב את הפר לעולה, (וכמבואר בטבלא הבאה). וענין אילו ואיל העם, הם שני קרבנות עולה המוזכרים בפסוקים בפרשת אחרי, דכתיב (ויקרא טז:ג) "בזאת יבא אהרן וגו' ואיל לעולה" - וזה הוא איל שלו, ומלבד זה מביא עוד איל של ישראל וכדכתיב (שם:ה) "ומאת עדת ישראל וגו' ואיל אחד לעולה", ועל שני קרבנות אלו כתיב (שם:כד) "ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו (-בגדי זהב) ועשה את עולתו ואת עולת העם".

[3] כל הנידונים הם כלפי העבודות שבבגדי זהב, האם הם נעשות עם תמיד של שחר בטבילה הראשונה, או נעשות באמצע בטבילה ג', או נעשות עם תמיד של בין הערבים בטבילה החמישית. אכן העבודות הנעשות בבגדי לבן הסדר ברור, שכל העבודות היום הם בטבילה הב', והוצאת הכף והמחתה בטבילה ד'. וכן לכו"ע אילו ואין העם נעשים בטבילה השלישית בבגדי זהב.

[4] רש"י מפרש שתמיד של בין הערבים בטבילה החמישית, וממילא כל מה שכתוב שנעשה עם תמיד של בין הערבים - נעשה בחמישית, אכן יש ראשונים דס"ל שתמיד של בין הערבים נעשה בשלישית.

[5] דהיינו אימורי פר כה"ג שהוא לחטאת, ואימורי השעיר לחטאת - דהיינו השעיר שנפל עליו הגורל לה'.

[6] כן מפורש ברש"י, אכן בגמ' יש בזה ספק. אם הוא בטבילה החמישית עם תמיד של בין הערבים, או בטבילה הראשונה עם תמיד של שחר.

[7] מבואר בגמ', שתנאים אלו ס"ל לדייק מלשון הפסוקים שחלק מהמוספים קרב עם תמיד של שחר וחלק עם תמיד של בין הערבים, דכיון דכתיב (במדבר כח:כג) "מלבד עולת הבקר וגו' תעשו את אלה" - מוספים, משמע שצריך לעשותם עם תמיד של שחר. וכתיב עוד (ויקרא טז:כד) "ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם" - ומבואר שאחר שיצא מעבודת היום אז עושה את אילו ואיל העם שהם חלק מהמוספים, והרי שהמוספים צריכים להיות עם תמיד של בין הערבים, ולכן מחלקים את השבעה כבשים גם כן.

[8] ס"ל שעושה קרבן אחד כדי לקיים את הפסוק שאומר שצריך לעשות מוספים עם תמיד של שחר, ואח"כ עושה את כל עבודת היום, ואח"כ משלים את המוספים, וזאת כדי שלא יחלש בהקרבת הרבה כבשים בבוקר ולא יוכל לעשות היטב את עבודת היום - שכשרה רק בו.

[9] ס"ל דכיון שמתחיל לעשות את הכבשים יעשה את רובם דהיינו ששה, ואח"כ ישלים לעשות עוד כבש אחד מה שצריך לעשות עם תמיד של בין הערבים, וכל זאת כדי שלא יפשע מלעשותם אם יהיו רבים אחר עבודת היום מחמת חולשתו. אולם ס"ל שאין לחוש לחשש של ר' יהודה שמא לא יעשה את עבודת היום משום חולשתו, דהוא זריז מאד לעשותה ויתחזק בה.

עוד חומר לימוד על הדף