12TH CYCLE DEDICATIONS
 
YOMA 59 - Dedicated by Rabbi Dr. Eli Turkel of Ra'anana, Israel, in memory of his father, Reb Yisrael Shimon ben Shlomo ha'Levi Turkel, whose Yahrzeit is on 10 Av.

יומא דף נט. א

כיצד היה נותן את הדם על הקרנות אליבא דר' אליעזר?

בזו שקרובה
אצלו
בשתי הקרנות
שמהצדדים
בזו שרחוקה
ממנו - באלכסון
לר' מאיר מלמעלה למטה מלמעלה למטה [1] מלמטה למעלה
לתנא דמתניתין ור' יהודה מלמעלה למטה מלמטה למעלה [2] מלמטה למעלה

היה נותן ז' מתנות בגגו של מזבח לא ע"ג האפר ולא ע"ג גחלים, אכן באיזה צד היה נותן?

באיזה צד מה סברתו
לחנניא לצד צפון - ימין הכהן פתח בדרום [3]
לר' יוסי לצד דרום - שמאל הכהן פתח בצפון [4]

באיזה יסוד של מזבח החיצון היה שופך שיריים של דמים הפנימים ושל החיצונים?

של מזבח הפנימי של מזבח החיצון
לתנא דמתניתין על יסוד המערבי [5] על יסוד הדרומי [6]
לר' ישמעאל [7] יסוד מערבי יסוד מערבי
לר' שמעון בן יוחאי יסוד דרומי יסוד דרומי

יומא דף נט: א

האם יש מעילה בדם לאחר שיצא לנחל קדרון? [תוד"ה הוא].

האם יש מעילה בדמים האם היא מה"ת או מדרבנן
לתנא דמתניתין
לר' מאיר ור' שמעון
יש מעילה [8] בפשטות הסוגיא: רק מדרבנן [9]
לתוס' בשם רבינו חיים כהן: מה"ת [10]
לחכמים אין מעילה -----

-------------------------------------------------

[1] דכיון שהתחיל לתת מלמעלה למטה בזו שאצלו, שהרי בה לא יכל לתת מלמטה ללמעלה דאם יעשה כן יתלכלך שרוולו וכנ"ל, המשיך לתת גם בשתי הקרנות שמשני צדדיו (דהרי ממקומו עומד ומזה) ג"כ ממטה למעלה, חוץ מהקרן החיצונית והרחוקה ממנו באלכסון שקשה לתת תוך כדי התכופפות מלמעלה למטה, לכן יתן ממטה למעלה שאז הוא נותן תוך כדי זקיפתו.

[2] דכיון שהם רחוקות, יותר נוח לתת בהן מלמטה למעלה, ורק בזו שאצלו נותן מלמעלה למטה כדי שלא יתלכלך שרוולו.

[3] וכיון שכן תחילת ההזאות על הקרנות היו בקרן מזרחית דרומית, והיה מסיים בקרן צפונית מזרחית, ובמקום שהיה מסיים לקדשו בקרנותיו, שם היה מתחיל להזות.

[4] וכיון שכן תחילת ההזאות על הקרנות היו בקרן מזרחית צפונית, והיה מסיים בקרן דרומית מזרחית, ובמקום שהיה מסיים לקדשו בקרנותיו, שם היה מתחיל להזות.

[5] דכתיב (ויקרא ד:ז) "וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", וכשיוצא מפתח אוהל מועד הוא פוגע ברישא ביסוד המערבי. וע' תוס' (ד"ה דאמר) שפירשו, דכיון שדרשינן מקרא ד"אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" לא גרסינן "בההוא פגע ברישא" דמשמע שהוא רק סברא משום שאין מעבירין על המצות, אלא הוא מגזה"כ.

[6] ילפינן ירידתו מן הכבש מיציאתו מההיכל, מה ביציאתו מן ההיכל בסמוך לו, כך בירדתו מן הכבש בסמוך לו והיינו יסוד הדרומי.

[7] ולמסקנא אמרינן שתנא דבי ר' ישמעאל בבית מדרשו של בר יוחאי ששניהם ביסוד דרומי, דהיינו שחזר בו ר' ישמעאל.

[8] דהכי תנן להדיא במתניתין "אלו ואלו (דם חטאות הפנמיות ודם חטאות החיצוניות) מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בהן", ע"כ. ומבואר ששייך בהן מעילה. [ולפ"ז מה שאמרה הגמ' בדברי ר' יוחנן "מה לאחר כפרה אין בו מעילה", היינו מה"ת. אלא שיש לעיין לשם מה מלמד אותנו ר' יוחנן מה הדין במעילה בדם שלפני הכפרה הרי הסוגיא מיירי על הדם של אחר כפרה היוצא לנחל קדרון ונמכר לגננים. וע' בדבר בעיתו ובשמועת חיים].

[9] וכמו שהוכיחו התוס' (ד"ה עד) דאם היה בו מעילה מה"ת איך היו מוכרים הגננים את הדם לזבל, הרי הם קדושים בקדושת הגוף ואין לה פדיון בדמים.

[10] שהיו מקדישים אותם ב"ד קדושת דמים, ולכך יש לה פדיון בדמים, אבל אם לא שילמו היו מועלין מה"ת. ולפ"ז מה שאמרה הגמ' "עד כאן לא פליגי אלא מדרבנן" - הכוונה ע"י קדושה שהקדישו רבנן היינו ב"ד, אבל בלא קדושתם לא היה הדם קדוש.

עוד חומר לימוד על הדף