YOMA 44 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

יומא דף מד. א

איזה למודים ילפינן מהפסוק (ויקרא טז:יז) "וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל"?

מה הדרשה?
א. וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד דוקא בהיכל אסור לעמוד בשעת הכפרה אבל בעזרה מותר
ב בַּקֹּדֶשׁ לא רק במשכן, אלא גם בשילה ובבית עולמים אסור
ג בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר לא רק בשעת הקטרת קטורת [1], אלא גם במתן דמים בפנים [2]
ד עַד צֵאתוֹ אף שגמר להקטיר ולהזות, אסור להכנס עד שיצא הכה"ג
ה וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ כפרתו של כה"ג קודמת לכפרת אשתו וכפרת אחיו הכהנים
ו וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל כפרת אשתו ואחיו הכהנים קודמת לכפרת קהל ישראל

מהיכן פורש מה"ת, ומהיכן רק מדרבנן, ומהיכן לא צריך לפרוש כלל בשעת הקטרת קטורת?

מן קדש הקדשים מן ההיכל מבין האולם [3] למזבח מן שאר העזרה
בקטורת דכל יום
על מזבח הפנימי
----- פורשים מה"ת פורשים מדרבנן מותר
בקטורת דיוה"כ
בקודש הקדשים
פורשים מה"ת פורשים מה"ת מותר [4] מותר

יומא דף מד: א

לתנאים דלהלן, איזה כמות של גחלים היה חותה ממזבח החיצון, וכמה היה מתפזר בכל יום?

כמה היה חותה כמה היה מתפזר כמה מכניס להיכל
לרבנן ארבע קבין קב אחד שלשה קבין
לר' יוסי לרב חסדא: ששה קבין
לרב אשי: חמשה קבין [5]
שלשה קבין לרב חסדא: שלשה קבין
לרב אשי: שני קבין
לר' ישמעאל בן ריב"ב ארבע קבין שני קבין שני קבין

-------------------------------------------------

[1] ומבארת הגמ' לקמן דהמשמעות הפשוטה של שעת כפרה היא הקטרת הקטורת משום שהיא כפרה ששוה לו ולביתו ולאחיו הכהנים ולכל קהל ישראל, דאילו במתן דמים יש חילוק, שפרו של כה"ג מכפר עליו ועל אחיו הכהנים, ועל ישראל מכפר שעיר העם.

[2] דהיינו בשעת מתן דם של פר כהן גדול ושעיר העם בקודש הקדשים לפני הכפורת.

[3] ומתוך האולם עצמו, בגמ' בעמוד ב' נחלקו, דרבא ס"ל לדקדק שקדושת אולם והיכל חדא מלתא היא, וכמו שצריך לפרוש מן ההיכל צריך לפרוש מן האולם. ואילו לדחיית הגמ', י"ל שהיכל ואולם הם ב' קדושות, ודין האולם כדין בין האולם והמזבח, וכשמקטיר קטורת בקודש הקדשים אין צריך לפרוש מן האולם אלא רק מן ההיכל.

[4] כאן לא גזרו חכמים, דרק בכל יום אם היה עומד סמוך למקום ההקטרה דהיינו בין האולם למזבח וההקטרה בהיכל, יש לחוש שמא יכנס למקום ההקטרה ולכן גזרו חכמים, אבל ביוה"כ אין לגזור על האולם ועל המזבח, דכיון שההקטרה היא בקה"ק, אין חשש שיכנס אפי' להיכל כיון שאין מקטירים שם.

[5] רב חסדא מפרש את המשנה כפשוטה שאמרה בכל יום חותה בשל סאה - היינו ו' קבין, אכן רב אשי מפרש שבכל יום היה חותה בסאה מדברית - שאחר שהגדילו את המדות בירושלים היו נכנסים בה חמשה קבין ירושלמיות, ולפ"ז כשהיה מערה לתוך מחתת השתי קבין מתפזרים רק שני קבין.

עוד חומר לימוד על הדף