יומא דף לט. א

מה דין בפרטי ההגרלה דלהלן?

מי מכניס ידיו לקלפי? מה עושים כשמוציאים את הגורלות?
למשנתנו -
ר' חנינא
סגן הכהנים
הכהן הגדול בלבד
מכניס את
ימינו ושמאלו
אם של שם עלה בימין: אומר לו הסגן "הגבה ימינך"
אם של שם עלה בשמאל: אומר לו ראש בית אב
"הגבה שמאלך"
לר' יהודה הכהן הגדול מכניס
את ימינו
הסגן מכניס את ימינו
אם של שם עלה בימין כה"ג: אומר לו הסגן
"הגבה ימינך"
אם של שם עלה בימין הסגן: אומר ראש בית אב לכה"ג תאמר: "לה' חטאת" [1]

מה היה השינוי בדברים המנויים להלן, בשנות בנין הבית?

בארבעים שנה ששימש
שמעון הצדיק
בשאר השנים בארבעים שנה
אחרונות
בענין הגורל היה עולה בימין פעמים בימין פעמים בשמאל תמיד בשמאל
לשון זהורית תמיד היה מלבין פעמים מלבין פעמים לא תמיד לא היה מלבין
נר המערבי דולק אף שכבו שאר נרות פעמים דולק ופעמים לא לא מאריך לדלוק
עצי מערכה מתגברים ודולקים כל היום [2] פעמים מתגבר פעמים לא -----
בענין הלחם נשתלחה ברכה [3] נשתלחה מאירה [4] -----
דלתות היכל ----- ----- היו נפתחות מאליהן

יומא דף לט: א

האם הגרלה מעכבת?

לר' יהודה [5] לר' נחמיה
ללישנא קמא אינה מעכבת לר' ינאי: מעכבת
לר' יוחנן: אינה מעכבת [6]
לאיכא דאמרי לר' ינאי: מעכבת [7]
לר' יוחנן: אינה מעכבת
מעכבת

-------------------------------------------------

[1] אבל לא אומר לו לומר לסגן "הגבה ימינך" כדי לא לבייש את הכה"ג.

[2] כלומר ממה שסידרו את המערכה בבוקר לא היו צריכים להוסיף עליה עוד עצים במשך היום, ורק היו נותנים שני גזרי עצים בהקרבת תמיד של בין הערבים.

[3] בין בעומר בין בשתי הלחם ובין בלחם הפנים, וכל כהן שהיה מקבל אפי' רק כזית ממנחות אלו היה אוכל ושבע, ויש עוד שהיו אפי' מותירים משום שהיו שבעים בקצת ממנו.

[4] שהיו מקבלים הכהנים רק כפול - פחות מכזית, ולא היה משביען, וכיון שכן היו הצנועים (הכהנים הצדיקים) מושכין ידיהם ממנו, ואילו הרעבתנים חוטפים ואוכלים.

[5] ר' יהודה ור' נחמיה נחלקו האם דברים הנעשים חוץ (מקודש הקדשים) בבגדי לבן מעכבים או לא. דלר' יהודה אינם מעכבים ולר' נחמיה מעכבים.

[6] דאף דס"ל לר' ינאי שנאמר "חוקה" גם על דברים הנעשים בחוץ, מ"מ הגרלה אינה חשובה עבודה.

[7] דאף דס"ל שאין מעכבים דברים שבחוץ, שאני הכא דכתיב "אשר עלה" "אשר עלה" דבא לומר עיכובא.

עוד חומר לימוד על הדף