YOMA 32 (7 Teves) - Dedicated by Dr. Yehoshua Daniel of Efrat, Israel, in memory of his brother, Yitzchok Yisroel Z'L [ben Refael Noach Yosef she'Yichyeh] Daniel, for his Yahrzeit.

יומא דף לב. א

כיצד סדר החמשה טבילות והעשרה קידושים שעושה כה"ג ביוה"כ?

מתי עושה לאיזה עבודות
טבל וקידש כשמחליף בגדי חול
בבגדי זהב
לעבודת התמיד ונסכיו, דישון המזבח והמנורה,
קטורת של שחרית, ומנחת חביתין
קידש טבל וקידש כשמחליף בגדי זהב
בבגדי לבן
לעבודת היום בפר ושעיר שזורק דמם בפנים,
והקטרת הקטורת בפנים
קידש טבל וקידש כשמחליף בגדי לבן
בבגדי זהב
להקרבת אילו ואיל העים
במזבח החיצון
קידש טבל וקידש כשמחליף בגדי זהב
בבגדי לבן
להוצאת כף ומחתה
שהכניס בבוקר
קידש טבל וקידש כשמחליף בגדי לבן
בבגדי זהב
להקרבת המוספים
ותמיד של בין הערבים
קידש כשמחליף בגדי זהב
בבגדי חול
-----

מנין שכהן גדול צריך לטבול ולקדש ידיו ורגליו בין עבודה לעבודה?

מנין לטבילה בין בגדי לבן לבגדי זהב מנין לטבילה בין בגדי זהב לבגדי לבן מנין שכל טבילה צריכה ב' קידושין
לר' יהודה דכתיב (ויקרא טז:כד) וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם [1] להו"א: מק"ו
למסקנא: מקרא דרבי
נפקא ליה מדראב"ש
לרבי להו"א: מק"ו
למסקנא: בגדי קדש הם [2]
דכתיב (שם) כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ וְרָחַץ בַּמַּיִם" [3] דכתיב ופשט ורחץ ורחץ ולבש [4]
לר' אליעזר בר"ש ----- ----- מק"ו [5]

יומא דף לב: א

מתי נעשים הקידושים לפי שיטות התנאים דלהלן?

אליבא דרבנן אליבא דר' מאיר אליבא דרבי
לרב חסדא כשהוא לבוש
מקדש [6]
קידוש ראשון מקדש אחר הפשיטה [7]
וקידוש שני כשהוא לבוש
כל הקידושים כשהוא ערום [8]
לרב אחא ב"י כר' מאיר [9]

-------------------------------------------------

[1] פסוק זה מדבר בשעה שבא לפשוט את בגדי הלבן ולובש בגדי זהב כדי לעשות את אילו ואיל העם, כדכתיב בהמשך הפסוק "וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת עֹלַת הָעָם וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד הָעָם" - וזו העבודה בבגדי זהב.

[2] דלכאורה ג' תיבות אלו מיותרות דכבר ידענו שהם בגדי קודש, אלא בא להקיש וללמד שכל פעם שלובש בגדי קודש איזה שיהיו בין בגדי זהב ובין בגדי לבן צריך טבילה.

[3] ופסוק זה מדבר בשעה שבא לפשוט את בגדי הזהב כדי ללבוש בגדי זהב לעשות את עבודת היום, וכדכתיב "כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם".

[4] דבר זה נלמד מלשון הפסוקים (ויקרא טז:כג-כד), דכתיב "וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד וגו'. וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו", ודרשינן כאילו כתוב "ורחץ" פעמיים, אחד על ה"ופשט" ואחד על "ולבש". ואף שלשון "ורחץ" מיירי על טבילה ולא על קידוש, ילפינן באם אינו ענין, דהרי אין צריך קרא לטבילה כי כבר למדנו עליה (לרבי מקרא אחרינא). אכן כל ייתור זה הוא דוקא לרבי, אבל לר' יהודה ולראב"ש שהם דורשים את הפסוק הזה לטבילה, לא מייתר ולכן הם לומדים מק"ו.

[5] ומה במקום שאין טעון טבילה טעון קידוש (כגון, הנכנס לעזרה כל ימות השנה שאין טעון טבילה מה"ת [זו שיטתו, אכן בן זומא חולק וס"ל שהיא מה"ת]), מקום שטעון טבילה (כאן, בהחלפת הבגדים) אינו דין שיהיה טעון קידוש. ומקשה הגמ', דמק"ו זה אפשר ללמוד לכאורה רק קידוש אחד. ומתרצת, מדכתיב (שם:כג) "וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ", וקשה, הא ודאי שפושט את הבגדים אשר לבש - וכי יכול לפשוט משהו אחר, אלא בא להקיש פשיטה ללבישה מה לבישה טעון קידוש אף פשיטה טעון קידוש.

[6] בין בפשיטה ובין בלבישה, דמקדש קודם שפושט, ושוב מקדש אחר שלובש.

[7] נחלקו ר' מאיר ורבנן (לעיל דף לא:, ולקמן דף לד:) מתי עושה את הקידוש של פשיטת הבגדים (הראשון), דלר' מאיר עושה אותו אחר שפשט את בגדי החול - כשהוא ערום, ושוב חוזר ומקדש אחר שלבש בגדי קודש. ואילו לרבנן הוא עושה אותו קודם שיפשוט בעודו לבוש. ומודה ר"מ לחכמים שאת הקידוש השני - דהיינו כל קידושי הלבישה, שעושה אותם אחר שכבר הוא לבוש.

[8] ס"ל לרב חסדא בדעת רבי שהוא דורש את הפסוק כפשוטו "ופשט ורחץ - ורחץ ולבש", והיינו אחרי שפושט מקדש, ושוב מקדש ואח"כ לובש (ומפסיק בין קידוש לקידוש בטבילה).

[9] רב אחא חולק, וס"ל שהכל מודים שקידוש שני - דהיינו הקידושים שעושה בלבישתו עושה אותם אחרי שהוא לבוש, דגזה"כ הוא דכתיב (שמות ל:כ) "או בגשתם אל המזבח", שלא יהיה מחוסר אחר הקידוש אלא גישה למזבח, ולא לבישה וגישה.

עוד חומר לימוד על הדף