YOMA 30 (5 Teves) - Today's study material has been dedicated in memory of Max (Meir Menachem ben Shlomo ha'Levi) Turkel, by his children Eddie and Lawrence and his wife Jean Turkel/Rafalowicz. Max was a warm and loving husband and father and is missed dearly by his family and friends.

יומא דף ל. א

צואה שנמצאת במקומות דלהלן, האם מותר לקרות ק"ש?

אם נמצאת על בשרו [1] אם נמצאת במקומה [2]
לרב הונא מותר לקרות ק"ש אסור
לקרות ק"ש
לרב חסדא אסור לקרות ק"ש

אדם שהוצרך ליטול ידיו שוב בסעודה [3] היכן נוטלם?

בחוץ בפנים
כשיושבים לשתות בסתם אדם: לא יטול [4]
בידוע שהוא איסטניס: יכול ליטול
יטול
כשיושבים לאכול יכול ליטול יטול

"אין אדם נכנס לעזרה אפי' טהור עד שיטבול" מנין ומה הדין בדלהלן?

לבן זומא לר' יהודה
מנין? מקל וחומר [5] סרך טבילה [6]
האם זה מה"ת מה"ת מדרבנן
האם הוא מחלל עבדותו? אינו מחלל עבודתו [7]
האם יש בזה עשה? יש בזה אין בזה
טבל אתמול לדעת להכנס למקדש [8] צריך לחזור ולטבול אין צריך לחזור ולטבול [9]

-------------------------------------------------

[1] וה"ה כשהכניס את ידו לבית הכסא.

[2] ולא מיירי בכה"ג שאינה נראית, דהא לא ניתנה תורה למלאכי השרת, אלא מיירי שכשיושב היא נראית וכשעומד אינה נראית - וחידש רב פפא שאסור לקרות ק"ש. ובזה מודו כו"ע שכיון שהיא במקומה - חמה היא שלא יצאה לאויר ולא נתפזר ריחה.

[3] כגון שיצא להטיל מים שצריך ליטול ידו אחת ששפשף בה (אכן אם לא שפשף פטור מליטול), או שיצא לבחוץ לדבר עם חברו והפליג (-שהה) שבזה הסיח דעתו צריך ליטול את שתי ידיו.

[4] משום שיבואו לחושדו שלא נטל, כיון שאין אדם מקפיד מחמת נקיות ליטול כשהוא שותה, רק אדם שידוע שהוא איסטניס ובודאי יקפיד בזה, יכול ליטול בחוץ - דאותו לא יבואו לחשוד.

[5] דהנה מצאנו ביוה"כ שכה"ג המשנה בעבודתו אף מההיכל שהוא קודש וענוש כרת לקודש הקדשים - שגם בו יש את הדינים האלה - צריך לטבול, כ"ש כשבא מבחוץ שהוא מקום שאינו קדוש למקום קדוש, וממקום שאין ענוש כרת למקום שענוש כרת שצריך לטבול.

[6] תיקנו טבילה זו כדי שיזכור שמא הוא טמא באיזה טומאה ישנה ויזכר בה, וידע שעכשיו שטבל הוא רק טבול יום ואסור לו לעבוד.

[7] דגם בכה"ג שהוא מקור הדין אליבא דבן זומא הדין הוא שאינו מחלל עבודתו כיון שהוא טהור, אולם כהן שעבד בלי לקדש ידיו ורגליו מחלל עבודתו.

[8] ולגבי מצורע, שנינו מחלוקת ר' יהודה ורבנן אי צריך לטבול אם כבר טבל מבערב, דלרבנן צריך לטבול ולר' יהודה לא צריך (אא"כ לא טבל על דעת ביאת מקדש - לתי' א' בגמ'). ולרבנן צריך לטבול. ואמרה הגמ' דאין ראיה דס"ל לרבנן כבן זומא, די"ל דדוקא מצורע דדייש בטומאה לכן צריך לטבול.

[9] אבל אם לא טבל על דעת להכנס למקדש גם ר' יהודה מודה שחוזר וטובל, ולפי אחד מתירוצי הגמ' זה האופן שאמר ר' יהודה לחכמים על לשכת מצורעים שלא מצורעים בלבד טובלים בה אלא כל אדם.

עוד חומר לימוד על הדף