יומא דף כב: א

כיצד מיישבים את הסתירה בפסוק (הושע ב:א)
"וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר"?

כְּחוֹל הַיָּם - שיש לו איזה מספר אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר
לר' יונתן בזמן שאין עושים רצונו של מקום בזמן שעושים רצונו של מקום
לרבי משום אבא יוסי בידי שמים - יש מנין בידי אדם - אין מנין

איזה עונות לכאורה נזכרו בענין דוד, ובמה נפרעו ממנו ובמה לא?

איזה עונות ובמה נפרעו ממנו
א. מעשה אוריה -
שצוה להשימו במקום המלחמה שיהרג
לא נפרעו ממנו -
דהוא גברא דמריה מסייעו [1]
ב. מעשה דהסתה - שמנה את ישראל
ג. מעשה
דבת שבע
א. נפרעו ממנו בילדיו: ילד - נפטר,
אמנון ואבשלום - נהרגו, תמר - נאנסה
ב. נפרעו מגופו, שנצטרע ופרשו ממנו סנהדרין
ד. לרב: דקבל לשון הרע נפרעו ממנו שנחלקה מלכות בית דוד
ה. תוס': שאמר שירה על מפלת שאול לא נחשב עון דחשיב שגגה [2]

-------------------------------------------------

[1] וזהו שאמרו: כמה לא חלי ולא מרגיש (- כמה הוא ניצל מחולי ודאגה) גברא דמריה סייעיה, שאול באחת (מעשה דעמלק שהשאיר את הגג חי) ועלתה לו (ואף שנמנו לו עוד חטאים, מ"מ את המלוכה נלקחה ממנו כבר בחטא הראשון), דוד בשתים (מעשה דאוריה והסתה) ולא עלתה לו.

[2] דאין אדם נתפס על צערו, שהרי היה שאול רודפו.

עוד חומר לימוד על הדף